'אטלס' מאת: לוסינדה ריילי; הארי ויטאקר; מאנגלית: דפנה לוי

הנה אקורד הסיום לסדרה המרתקת 'שבע האחיות'. לאחר שהתוודענו לסיפוריהן של כל שבע האחיות, הבנות המאומצות של פא סולט, שלכל אחת מהן הוקדש ספר שלם (את כולם סקרתי בבלוג שלי). ולאחר שהן עצמן נחשפו והתוודעו לשורשיהן – הפרושים על פני ארצות שונות – הגיע תורו של האב המאמץ, פא סולט להיחשף, כולל שמו האמיתי – אטלס.

באמצעות יומן שכתב, מאז ילדותו, מהרגע שנמצא מאחורי שיחים, רעב וקרוע בגדים, על־ידי בל, אימוצו על־ידי הזוג ברנובסקי, ועד לאחרית ימיו – מתגלים כל הסודות, שהשתדל כל כך לשמור מפני גִּלּוּיָם. שכן הסכנה ארבה לו כל חייו, והוא חשש שגם בנותיו עלולות להיפגע.

לפני שהן עומדות להיפגש ביאכטה המשפחתית, ביום השנה למותו של אביהן, פוגש גאורג הופמן, עורך הדין של המשפחה, את הבת הגדולה, מרי, שהיתה האחות החסרה, אותה חיפש פא סולט במשך שנים רבות.

על קיומה של מרי, בתו, הוא שומע לראשונה מאנחלינה הברוחה הצועניה, הקוראת בכף ידו. "… אנחלינה המשיכה "היקום מכין אותך למשימה עתידית." "משימה?" שאלתי וחזרתי להביט בה. "איזו משימה?" "המשימה לגדל את הבנות שלך." ואז ההילה הקסומה של אנחלינה התפוגגה. "אנחלינה, אני חושב שאת טועה. אין לי בנות." היא שוב חייכה.  "יש לך. הן פשוט עוד לא נולדו." מצחה התקמט פתאום, והיא נשאה את מבטה אל השמיים הכחולים. "חוץ… מאחת." אנחלינה הנהנה, כאילו מאשרת לעצמה את מחשבתה. אנחלינה הביטה עמוק לתוך עיניי. "הראשונה בבנות שלך, אטלס, כבר קיימת. היא מתהלכת על האדמה הזאת כמוך וכמוני." הכיכר החלה להסתחרר…"

עורך הדין הופמן מצליח לשכנע את מרי להצטרף למסע ההנצחה, לפגוש ולהכיר את אחיותיה ובני־זוגן. מרי קייט וג'ק, ילדיה של מרי, מצטרפים אף הם, ובעזרתם היא מקבלת אומץ ומוכנה להגיע.

עורך הדין, מבקש לקיים את בקשתו של פא סולט, ולתת למרי את יומנו של אביה, כדי שתקרא אותו ראשונה, לפני כל יתר האחיות. מרי מתגלה באופייה הנדיב. היא מבקשת מהופמן להכין ששה עותקים ליומן, כדי שכל האחיות – והיא עצמה – תקראנה את היומן סימולטנית. חשוב לה לציין בפניהן, שאין היא מבקשת לעצמה דבר, שהרי הן גדלו איתו, והיא לא הכירה אותו כלל. הבנות מעריכות את המחווה שלה, ועד מהרה הן שוקעות, במקביל, בקריאה. היומן המדהים, מאפשר להן, סוף סוף, להכיר טוב יותר את אביהן, ותולדותיו, וגם לפתור את כל הסודות שבהם הקיף את עצמו כל השנים.

היומן עבה מאד, והן עושות הפסקות יזומות, שבהן הן מחליפות רשמים, תובנות, תהיות, שעדיין קיימות – כל עוד לא סיימו את הקריאה – ועידוד אחת של השנייה. שכן במהלך כתיבתו, מפרט האב כיצד הגיע אל כל אחת מהן, ומה היתה הסיבה לאימוץ. כל אחת מהן הגיעה לאימוץ, לאחר טלטלה קשה. כל אחת והבעיות של ילדותה.

עוד מתגלה להן מה מסתתר מאחורי סיפוריהם של עורך הדין גאורג הופמן, קלודיה המבשלת, ומא, מרינה, אם הבית הטובה והמסורה; מה הסכנה שנשקפה לפא סולט ולהן, מצד קריג אסזו ובנו זד; ומה הקשר הסבוך, ארוך השנים, ביניהם לבין אביהן.

נהניתי לקרוא, ותודה ללוסינדה ריילי, זיכרונה לברכה, שלא איכזבה את קוראיה האדוקים, גם בזמן מחלתה הקשה, ובעזרת בנה, הארי ויטאקר, הביאה לסיומה הטוב והמעניין של הסדרה המרתקת הזו, שעשתה לי חשק לשוב ולקרוא את כל שמונת הספרים מחדש…