'אתגר פרח הקיר' מאת: טסה דר ; תרגמה מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון

תחילת המאה התשע-עשרה. ליידי פנלופה (פני) קמפיון הצעירה, מבודדת ומסתתרת מהחברה במכוון. היא מעדיפה להיות פרח קיר על טפט באולם ריקודים, ולא לרקוד. ובכלל, היא כבר מזמן לא מקבלת הזמנות לנשפים, ולחוגי החברה.

למרות שהיא כבר בת עשרים ושש, היא עדיין לא נשואה, בניגוד למקובל. הסיבה לכך נעוצה בהערכה עצמית נמוכה, שמקורה בחוויה טראומטית קשה וארוכת שנים שחוותה בילדותה. את כל ליבה הענק והרחב היא מעניקה לבעלי חיים פגועים, שאיש לא רוצה לטפל בהם, ומתחברת דווקא לאותן נפשות, שמוקעות על-ידי החברה.

גבריאל (גייב) דיוק גדל באשפתות. מעוני רב, הוא הצליח לפלס את דרכו לעושר גדול. הונו נבנה מזיהוי משברים כספיים וחובות של עשירים. ומשם – קניית רכושם, אדמותיהם ובתיהם במחיר נמוך, שיפוץ מותאם, ואז מכירה במחיר גבוה, ברווח ובלב קר. בהתאם לכך הוא זוכה בחברה לכינוי "דוכס החורבן", למרות שאין הוא דוכס כלל.

לאחרונה רכש גבריאל את בית משפחת ונדלבי, שירדו מנכסיהם. הוא בשלב השיפוץ האחרון, והוא נכנס לגור במקום, כדי לפקח על סיום הבנייה. שיקול חשוב שלו, במכירת הנכס, קשור בידיעה שהשכנה של הבית שייועד למכירה, היא ליידי. ליידי פנלופה קמפיון. הוא בטוח שמדובר ברווקה זקנה. ותוארה הוא שאמור לשבח את הבית שימכור, ולהעלות את ערכו.

אבל אז הוא נתקל בליידי. כלומר בפני. שהופכת כל מוסכמה על-פיה. פגישתם הראשונה מביכה את שני הצדדים. פני רודפת אחרי התוכית שברחה מכלובה ונכנסה לחלון הבית השכן. לפני יש מפתח לבית, עוד מהתקופה שמשפחתה ומשפחת ונדלבי היו בידידות. היא בטוחה שהבית ריק בגלל שהשיפוץ טרם הסתיים, והיא מוצאת עצמה רודפת אחרי התוכית בתוך בית השכנים. כשהיא בכתונת לילה, פרועה ומשתטחת על המיטה הגדולה של השכנים בניסיון לתפוס את הציפור, נפתחת הדלת והשכן החדש עומד מולה, לאחר שסיים להתרחץ, ועל גופו רק מגבת קטנה. הוא בחור צעיר, עם גוף גדול ובנוי היטב, והפגישה של שני הזרים בסיטואציה הזו מביכה, אבל נחרטת היטב בזיכרון של שניהם.

כשדודתה של פני מבקרת אותה, היא מודיעה לה שהוריה של פני, השוהים בהודו, אינם מרוצים מכך שהיא אינה מתערה בחברה, ובכך מצמצמת את סיכוייה להינשא. אי לכך, הם ביקשו מאחיה ברדפורד, שמנהל את עסקי המשפחה, ואת האחוזה המשפחתית בקמברלנד, שידאג לה. ברדפורד מבקש מהדודה, שגרה בסביבתה, להציב אולטימאטום לפני. תוך חודש היא צריכה לחזור לקמברלנד. אלא אם כן, היא מקיימת מספר תנאים: 1. מעשירה את מלתחתה בשמלות ראויות 2. נראית בחברה, באירועים נוצצים 3. נפטרת מבעלי החיים הרבים שאספה.

החזרה לקמברלנד, מבחינת פני, אינה באה בחשבון, בגלל החוויות הקשות שחוותה שם. לכן, אם תצליח פני לעמוד בתנאים הללו, תשקול הדודה לפעול לטובתה, כדי שתישאר במקום.

כשתפגוש שוב את גבריאל דיוק, שכנה החדש, היא תשמע מפיו, שהיא חשובה לו בגלל התואר שלה, ולכן חשוב לו שהיא תישאר בבית ולא תחזור לאחוזה המשפחתית בקמברלנד. כמו-כן, הוא מציין, שערך הבית עלול לרדת בגלל בעלי החיים, שגורמים למקום להיראות כמו חוות חיות ולא בית של ליידי, ומכיוון שהאינטרס שלו הוא גם האינטרס שלה, הוא מחליט לעזור לה לעמוד בתנאים שהציבה לפניה הדודה.

 למרות שהיא יודעת שמדובר באינטרס כלכלי, ותו לאו, היא נפעמת כשגבריאל אומר לה: "אני צריך אותך, ליידי פנלופה קמפיון. אני לא מוכן שתלכי…"_

"כאשר השמיע את הקביעה הנחרצת הזאת, גייב לא ציפה לתגובה של ליידי פנלופה. ראשית היא נראתה מופתעת, ואז היא נראתה – היא נראתה מלאת תקווה? "אתה…" לחייה הסמיקו. "אתה צריך אותי?" הוא יהיה חייב להתקדם בזהירות רבה. היא מוגנת, תמימה. והיא לא רוצה להיות רווקה זקנה. הדבר היה ברור כשמש מעצם המבט בעיניה החולות ככלי חרסינה. היא שמרה את המתיקות הרכה, המסמיקה, במשך שנים, וחיכתה להעתיר אותה על הגבר הנכון. גייב אינו הגבר הזה, והוא לעולם לא יהיה. לא עבורה ולא עבור אף אחת. אם הוד מעלתה חושבת אחרת, היא טיפשה."

אבל מכאן יסתבר לשניהם, שהם אינם יכולים להפסיק להסתכל זה על זו. האם יצליחו להתגבר על הפער שביניהם? ברקע? במנטליות?

הספר מצחיק, זורם ורומנטי. שווה קריאה.