'דרך הגחליליות' מאת כריסטין האנה; מאנגלית: גילת בנטל

כתבה: ד"ר רותי קלמן

"אני תוהה מי נתן את השם לרחוב שלנו," אמרה טולי. "לא ראיתי פה שום גחליליות"

קייט משכה בכתפיה. "יש שם, ליד הגשר הישן ברחוב מזורי. אולי איזה חלוץ סבל מגעגועים הביתה. או הלך לאיבוד."

"ואולי זה קסום. ייתכן שזהו רחוב קסום." טולי פנתה לעברה. "אולי זה אומר שנועדנו להיות חברות."

קייט נרעדה לשמע עוצמת הדברים. "לפני שעברת לגור פה, חשבתי שזו סתם דרך שלא מובילה לשום מקום."

"עכשיו זו הדרך שלנו."

 

ואכן, דרך זו הפכה לסמל שלהן, למה שקשר ביניהן בתחילה, והוסיף להתקיים לתמיד. ב'דרך הגחליליות' החלו החלומות להירקם בשתיים. ב'דרך הגחליליות' נפתחו הלבבות הסגורים של שתי בנות הארבע־עשרה, קייט וטולי.

קייט, מוקפת במשפחת מלרקי האוהבת והחמה, ומובלת ומונחית ברגישות ובאהבה. בעיקר על־ידי אמה החכמה. טולי, לעומת זאת, גדלה בבית סבה וסבתה, בעוד אמה, ענן, מילדי הפרחים של שנות השבעים, נעדרת מחייה, למגינת־ליבה. כשהאם מפציעה אחת לכמה שנים – היא מסוממת ואדישה אל בתה, שכל כך רוצה לזכות ביחס אימהי ממנה, גם בחלוף עשרות שנים. גם כשענן, תובעת בעלות על הבת, ולוקחת אותה איתה – למורת רוחם של הוריה – היא לא מתייחסת באמת לנערה, ונוטשת שוב ושוב.

כשגב' מלרקי, מבינה את המצב, היא מאמצת את טולי אל משפחתה, והילדות גדלות יחד. החברות ביניהן הולכת ומעמיקה, עד שהן הופכות לישות אחת – טולי־וְ־קייט – בעלת שני פנים שתוסיף ותתקיים תמיד "את ואני מול העולם כולו, טולי. יש דברים שלא משתנים לעולם.". ולמרות החיבור החזק שביניהן – הן שונות זו מזו בתכלית השינוי.

קייט רוצה לאחר נישואיה, לדאוג, בעיקר, לבני משפחתה, כשהיא תורמת את כל זמנה, להם ולקהילה המקומית. לא בלי הקשיים של מארה המתבגרת, שלא עושה לה חיים קלים. כם שובבותם של תאומיה; וההתנדבויות האינסופיות שממלאות כל רגע בשבוע – מותירים אותה ללא זמן פנוי לעצמה, ולהגשמת חלום הכתיבה.

טולי, לעומת זאת, רוצה לכבוש את העולם (בסתר ליבה היא עוד חושבת שזה יגרום לאמה לאהוב אותה, ולהיות גאה בה). טולי צריכה ורוצה להיות תמיד במרכז העניינים, במרכז הבמה. בכל מקום שאליו היא נכנסת – היא מושכת מיד את כל תשומת הלב. היא יודעת מה להגיד והיא מוכנה לעשות הכול כדי להצליח בעולם התקשורת. היא מתחילה לעבוד בניו יורק באן־בי־סי. הועסקה בהתחלה ככתבת כללית, אבל שאפה ליותר: "בשלב כלשהו, אם היא תהיה בת מזל, היא תוכל לסקר סיפור שהכתבים החשובים לא יהיו מוכנים לגעת בו… היא תקבל כתבה אמיתית לסיקור, וכשלבסוף היא תפרוץ, היא תפרוץ בגדול… היא ידעה עד כמה רחוק היא צריכה להגיע…"

ברגעי המשבר הרבים של כל אחת מהן, הן תיעזרנה זו בזו. יהיו גם כעסים של חוסר הבנה או קינאה, כשהפער בין אורחות חייהן יהיה גדול מדי. אבל למרות הכול, הן תמיד תישארנה טולי־וְ־קייט, החברות הטובות ביותר מדרך הגחליליות.

כתבות מומלצות בשבילך

הרומן שלי עם פריז

'הרומן שלי עם פריז' מאת רות ריישל ; תרגמה מאנגלית: מונה גודאר מאת: ד"ר רותי קלמן ספרה של רות ריישל מאתגר את החושים בקולינריה, באמנות ובשירה הצרפתיים. במסגרת לימודי האמנות שלה, נחשפה רות ריישל לציור 'אולימפיה' של אדואר מאנה משנת

קרא עוד »

שנת הארבה

'שנת הארבה' מאת טרי הייז ; תרגם: יואב כ"ץ מאת: ד"ר רותי קלמן זהו ספר ריגול מותח, שמצטייר כאמין, במיוחד, לאור השימוש בעובדות רלוונטיות מאד לימים אלו. עובדות כמו איום הפצצה הגרעינית באיראן; ההתחמשות הבלתי פוסקת;  רשתות מודיעין אמריקאיות שפרושות

קרא עוד »

כולנו גרים כאן

'כולנו גרים כאן' מאת ג'וג'ו מויס ; מאנגלית: קטיה בנוביץ' מאת: ד"ר רותי קלמן ג'וג'ו מויס הוא כינוי העט של הסופרת והעיתונאית הבריטית המצליחה פאולין שרה ג'ו מויס. מויס היא בין הסופרות הבריטיות הבודדות שזכתה פעמיים בפרס 'הרומן הרומנטי של

קרא עוד »

הכפר האיטלקי בין הכרמים

'הכפר האיטלקי בין הכרמים' מאת אמנדה ויינברג ; מאנגלית: יעל מועלם מאת: ד"ר רותי קלמן בן ובת נולדים, בו־זמנית, לאנג'לו גיונה וליאקופו לוי, חברים בנפש, ושכנים מהכפר מונטריני שבאיטליה. אבל במקום שהשניים, והכפר כולו, יחגגו בשמחה גדולה ומכופלת את לידת

קרא עוד »

במרחבים

'במרחבים' מאת הרנן דיאז ; מאנגלית: שרון פרמינגר מאת: ד"ר רותי קלמן שני אחים שוודים, לינוס, הבכור, והוקן – הקטן ממנו בארבע שנים – יוצאים יחד לחיים חדשים. אביהם הצליח להשיג להם כרטיסים כדי שיעזבו את החווה המבודדת שלהם בשוודיה,

קרא עוד »

המוקיון

'המוקיון' מאת היינריך בל ; תרגום ואחרית דבר: חנן אלשטיין מאת: ד"ר רותי קלמן לראשונה קראתי את הספר בתרגום הישן של בצלאל וכסלר, בשנות נעוריי. הספר עשה עלי רושם גדול בזמנו, והוא אכן נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של היינריך

קרא עוד »
נגישות