שירה-ספרות-מחקר-מוזיאולוגיה

האתר של ד"ר רותי קלמן

'הדירה בפריז' מאת: לוסי פולי; מאנגלית: קטיה בנוביץ'

כתבה: ד"ר רותי קלמן

רב המכר של לוסי פולי, הוא רומן מותח, שכתוב בסוגת רשומון. כל פרק מציג לפנינו את מחשבותיה של דמות אחרת בעלילה, וכך מתבררים פרטים מזוויות ראייה שונות. אך דווקא דרך זו של הצגת הדברים, מקשה עלינו, הקוראים, לנחש מהי האמת.

ג'ס דניאלס עוזבת את אנגליה מתוך אילוץ, לאחר התגוננות עצמית נגד הטרדה מינית. היא חסרת־כל ורוצה להתחיל דף חדש בפריז, בסביבת אחיה למחצה, בן, שהוא קרוב המשפחה היחיד שלה. האח, שאומץ בילדותם על־ידי משפחה עשירה, וזכה לחיים טובים ממנה, עובד כמבקר מסעדות, וכעיתונאי עצמאי.

כשהודיעה לו בהתראה קצרה שהיא מגיעה, הוא משאיר לה הודעה "פשוט תצלצלי בפעמון. אני אחכה לך למעלה" ואחר־כך היא שומעת בהמשך ההודעה הקולית "לא יכול להיותמה לעזאזל…" ואלה הן המילים האחרונות שג'ס שומעת ממנו.

כשהיא תגיע לבניין היפה והמפואר, שבו הוא גר, ואפילו תצליח לחדור אל דירתו, היא לא תמצא אותו, להפתעתה, למרות שידע שתגיע. אף אחד מדיירי הבניין, לא מראה שהוא יודע מה קרה לו. אבל ניכר שהשאלות הרבות שלה, מעוררות אי־נחת אצל כולם.

היא לא רוצה להודיע למשטרה, כי היא חוששת שיחטטו בעברה, על אותה נקמה שנעשתה מתוך הגנה עצמית. כמו־כן יש לה ניסיון מר מאב אלים שהיה שוטר.

לכן היא נאלצת לנסות ולחקור בעצמה מה קרה לאחיה, בן. אבל מוצאת שזה לגמרי לא פשוט, כי נראה שהם לא גלויים בפניה. דרך מחשבותיהם של הדיירים, אנו נחשפים ליותר מידע ממה שנחשף בפניה. ואנחנו מבינים, לפניה, שהיא בסכנה גדולה, כי שאלותיה עלולות לחשוף מה שהדיירים מנסים להסתיר.

אבל גם אנחנו, הולכים שולל, אחר מחשבותיהם, ונראה שכל אחד מהם יכול להיות האשם בהיעלמו: ז'אק ואנטואן הכוחניים; מימי העדינה, שתחת מיטתה מוצאת ג'ס קרעי בדים עם דיוקנו של בן, כשהבד סביב עיניו תלוש, כאילו עקרה את עיניו; השוערת הזקנה, שרק מביטה בצורה תמוהה בג'ס, ומזהירה אותה, מבלי לפרט;  ניק, חברו של בן: "פתאום הרגשתי שבן לא צריך להיות כאן… אבל לא ידעתי איך לעשות את זה. הוא ידע יותר מדי דברים. הוא היה יכול להשתמש בהם נגדי. הייתי מוכרח לסלק אותו בדרך אחרתהוא השתמש בי כדי להגשים אותה… ידעתי מה אני צריך לעשות…" סופי, המאדאם מהפנטהאוז: "אצטרך לחשוב על דרך אחרת להיפטר מבנג'מין דניאלסכשדיברתי, מסרתי לידיו את הכוח… סיכנתי גם את כל מה שאיחלתי לבתי. ידעתי מה עלי לעשות…"

קצה החוט הוא דווקא תיאו, עורך עיתון, שאת שמו היא מוצאת במסמכים שבן השאיר. כשג'ס מספרת לתיאו על חשדותיה, ועל השוערת, שהציעה לה לעזוב הכל ולברוח משם, הוא אומר: "אפשר לשתף אותך במשהו שלמדתי במהלך הקריירה הארוכה והלא מפוארת שלי?… כשאומרים לך שתפסיקי לחפש, את כנראה בכיוון הנכון."

 

הסוף מפתיע בהחלט. קיראו.

כתבות מומלצות בשבילך

נמר מעופף

'נמר מעופף' מאת: יעל טבת קלגסבלד כתבה: ד"ר רותי קלמן סיירת גולני חרתה על דיגלה את סמל הנמר המעופף כסמל תחבולה, נחישות וסובלנות. הנמר פועל גם ביום וגם בלילה, וכנפיו מסמלות את הפעולות הקשורות לפעולות מוטסות. אבי המשפחה שעליה מבוססת

קרא עוד »

הקוסם

'הקוסם' מאת: קולם טויבין ; מאנגלית: ניצה בן-ארי כתבה: ד"ר רותי קלמן תומס מאן, הסופר הגרמני המצליח, נולד למשפחת סוחרים עשירה בגרמניה של סוף המאה התשע־עשרה. אביו שניהל את עסקי המשפחה במקביל למישרתו כסנטור – היה איש חמור ונוקשה, שלא

קרא עוד »

מעגל הנשים של הגבירה טאן

'מעגל הנשים של הגבירה טאן' מאת: ליסה סי ; מאנגלית: דורית בריל-פולק כתבה: ד"ר רותי קלמן טאן יון־סיין בת שמונה, כשהקיסר צ'נג־חואה שולט זו השנה החמישית (1469). אלה ימי החלב שלה, התקופה הראשונה של הילדות. בגיל חמש־עשרה היא אמורה לאסוף

קרא עוד »

ורד חצות

'ורד חצות' מאת: לוסינדה ריילי ; מאנגלית: דפנה לוי כתבה: ד"ר רותי קלמן הספר המרתק הזה של לוסינדה ריילי, נפתח בשנת 2000, ביום ההולדת המאה של אנהיטה צ'באן, בדרג'לינג שבהודו. אנהיטה, כמו אמה בעבר, ניחנה בראיית הנולד. בתחושות אינטואיטיביות שמתבטאות

קרא עוד »

אתגר פרח הקיר

'אתגר פרח הקיר' מאת: טסה דר ; תרגמה מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון כתבה: ד"ר רותי קלמן תחילת המאה התשע-עשרה. ליידי פנלופה (פני) קמפיון הצעירה, מבודדת ומסתתרת מהחברה במכוון. היא מעדיפה להיות פרח קיר על טפט באולם ריקודים, ולא לרקוד. ובכלל, היא

קרא עוד »

הנער וסרט המשי הכחול

'הנער וסרט המשי הכחול' מאת: פפר וינטרס ; מאנגלית: דפנה לוי כתבה: ד"ר רותי קלמן " 'עצור! וילֶם, תירה בו, אל תניח לו לברוח!' ברחתי כל עוד נפשי בי מבית החווה עם התריסים שהצבע מתקלף מהם והמרפסת המתפוררת. הטלתי את

קרא עוד »
נגישות