'הדירה בפריז' מאת: לוסי פולי; מאנגלית: קטיה בנוביץ'

רב המכר של לוסי פולי, הוא רומן מותח, שכתוב בסוגת רשומון. כל פרק מציג לפנינו את מחשבותיה של דמות אחרת בעלילה, וכך מתבררים פרטים מזוויות ראייה שונות. אך דווקא דרך זו של הצגת הדברים, מקשה עלינו, הקוראים, לנחש מהי האמת.

ג'ס דניאלס עוזבת את אנגליה מתוך אילוץ, לאחר התגוננות עצמית נגד הטרדה מינית. היא חסרת־כל ורוצה להתחיל דף חדש בפריז, בסביבת אחיה למחצה, בן, שהוא קרוב המשפחה היחיד שלה. האח, שאומץ בילדותם על־ידי משפחה עשירה, וזכה לחיים טובים ממנה, עובד כמבקר מסעדות, וכעיתונאי עצמאי.

כשהודיעה לו בהתראה קצרה שהיא מגיעה, הוא משאיר לה הודעה "פשוט תצלצלי בפעמון. אני אחכה לך למעלה" ואחר־כך היא שומעת בהמשך ההודעה הקולית "לא יכול להיות… מה לעזאזל…" ואלה הן המילים האחרונות שג'ס שומעת ממנו.

כשהיא תגיע לבניין היפה והמפואר, שבו הוא גר, ואפילו תצליח לחדור אל דירתו, היא לא תמצא אותו, להפתעתה, למרות שידע שתגיע. אף אחד מדיירי הבניין, לא מראה שהוא יודע מה קרה לו. אבל ניכר שהשאלות הרבות שלה, מעוררות אי־נחת אצל כולם.

היא לא רוצה להודיע למשטרה, כי היא חוששת שיחטטו בעברה, על אותה נקמה שנעשתה מתוך הגנה עצמית. כמו־כן יש לה ניסיון מר מאב אלים שהיה שוטר.

לכן היא נאלצת לנסות ולחקור בעצמה מה קרה לאחיה, בן. אבל מוצאת שזה לגמרי לא פשוט, כי נראה שהם לא גלויים בפניה. דרך מחשבותיהם של הדיירים, אנו נחשפים ליותר מידע ממה שנחשף בפניה. ואנחנו מבינים, לפניה, שהיא בסכנה גדולה, כי שאלותיה עלולות לחשוף מה שהדיירים מנסים להסתיר.

אבל גם אנחנו, הולכים שולל, אחר מחשבותיהם, ונראה שכל אחד מהם יכול להיות האשם בהיעלמו: ז'אק ואנטואן הכוחניים; מימי העדינה, שתחת מיטתה מוצאת ג'ס קרעי בדים עם דיוקנו של בן, כשהבד סביב עיניו תלוש, כאילו עקרה את עיניו; השוערת הזקנה, שרק מביטה בצורה תמוהה בג'ס, ומזהירה אותה, מבלי לפרט;  ניק, חברו של בן: "פתאום הרגשתי שבן לא צריך להיות כאן… אבל לא ידעתי איך לעשות את זה. הוא ידע יותר מדי דברים. הוא היה יכול להשתמש בהם נגדי. הייתי מוכרח לסלק אותו בדרך אחרת… הוא השתמש בי כדי להגשים אותה… ידעתי מה אני צריך לעשות…" סופי, המאדאם מהפנטהאוז: "אצטרך לחשוב על דרך אחרת להיפטר מבנג'מין דניאלס… כשדיברתי, מסרתי לידיו את הכוח… סיכנתי גם את כל מה שאיחלתי לבתי. ידעתי מה עלי לעשות…"

קצה החוט הוא דווקא תיאו, עורך עיתון, שאת שמו היא מוצאת במסמכים שבן השאיר. כשג'ס מספרת לתיאו על חשדותיה, ועל השוערת, שהציעה לה לעזוב הכל ולברוח משם, הוא אומר: "אפשר לשתף אותך במשהו שלמדתי במהלך הקריירה הארוכה והלא מפוארת שלי?… כשאומרים לך שתפסיקי לחפש, את כנראה בכיוון הנכון."

הסוף מפתיע בהחלט. קיראו.