שירה-ספרות-מחקר-מוזיאולוגיה

האתר של ד"ר רותי קלמן

'הדירה בפריז' מאת: לוסי פולי; מאנגלית: קטיה בנוביץ'

כתבה: ד"ר רותי קלמן

רב המכר של לוסי פולי, הוא רומן מותח, שכתוב בסוגת רשומון. כל פרק מציג לפנינו את מחשבותיה של דמות אחרת בעלילה, וכך מתבררים פרטים מזוויות ראייה שונות. אך דווקא דרך זו של הצגת הדברים, מקשה עלינו, הקוראים, לנחש מהי האמת.

ג'ס דניאלס עוזבת את אנגליה מתוך אילוץ, לאחר התגוננות עצמית נגד הטרדה מינית. היא חסרת־כל ורוצה להתחיל דף חדש בפריז, בסביבת אחיה למחצה, בן, שהוא קרוב המשפחה היחיד שלה. האח, שאומץ בילדותם על־ידי משפחה עשירה, וזכה לחיים טובים ממנה, עובד כמבקר מסעדות, וכעיתונאי עצמאי.

כשהודיעה לו בהתראה קצרה שהיא מגיעה, הוא משאיר לה הודעה "פשוט תצלצלי בפעמון. אני אחכה לך למעלה" ואחר־כך היא שומעת בהמשך ההודעה הקולית "לא יכול להיותמה לעזאזל…" ואלה הן המילים האחרונות שג'ס שומעת ממנו.

כשהיא תגיע לבניין היפה והמפואר, שבו הוא גר, ואפילו תצליח לחדור אל דירתו, היא לא תמצא אותו, להפתעתה, למרות שידע שתגיע. אף אחד מדיירי הבניין, לא מראה שהוא יודע מה קרה לו. אבל ניכר שהשאלות הרבות שלה, מעוררות אי־נחת אצל כולם.

היא לא רוצה להודיע למשטרה, כי היא חוששת שיחטטו בעברה, על אותה נקמה שנעשתה מתוך הגנה עצמית. כמו־כן יש לה ניסיון מר מאב אלים שהיה שוטר.

לכן היא נאלצת לנסות ולחקור בעצמה מה קרה לאחיה, בן. אבל מוצאת שזה לגמרי לא פשוט, כי נראה שהם לא גלויים בפניה. דרך מחשבותיהם של הדיירים, אנו נחשפים ליותר מידע ממה שנחשף בפניה. ואנחנו מבינים, לפניה, שהיא בסכנה גדולה, כי שאלותיה עלולות לחשוף מה שהדיירים מנסים להסתיר.

אבל גם אנחנו, הולכים שולל, אחר מחשבותיהם, ונראה שכל אחד מהם יכול להיות האשם בהיעלמו: ז'אק ואנטואן הכוחניים; מימי העדינה, שתחת מיטתה מוצאת ג'ס קרעי בדים עם דיוקנו של בן, כשהבד סביב עיניו תלוש, כאילו עקרה את עיניו; השוערת הזקנה, שרק מביטה בצורה תמוהה בג'ס, ומזהירה אותה, מבלי לפרט;  ניק, חברו של בן: "פתאום הרגשתי שבן לא צריך להיות כאן… אבל לא ידעתי איך לעשות את זה. הוא ידע יותר מדי דברים. הוא היה יכול להשתמש בהם נגדי. הייתי מוכרח לסלק אותו בדרך אחרתהוא השתמש בי כדי להגשים אותה… ידעתי מה אני צריך לעשות…" סופי, המאדאם מהפנטהאוז: "אצטרך לחשוב על דרך אחרת להיפטר מבנג'מין דניאלסכשדיברתי, מסרתי לידיו את הכוח… סיכנתי גם את כל מה שאיחלתי לבתי. ידעתי מה עלי לעשות…"

קצה החוט הוא דווקא תיאו, עורך עיתון, שאת שמו היא מוצאת במסמכים שבן השאיר. כשג'ס מספרת לתיאו על חשדותיה, ועל השוערת, שהציעה לה לעזוב הכל ולברוח משם, הוא אומר: "אפשר לשתף אותך במשהו שלמדתי במהלך הקריירה הארוכה והלא מפוארת שלי?… כשאומרים לך שתפסיקי לחפש, את כנראה בכיוון הנכון."

 

הסוף מפתיע בהחלט. קיראו.

כתבות מומלצות בשבילך

אמא וזהו

'אמא וזהו' מאת: יעל משעלי כתבה: ד"ר רותי קלמן כותרת הספר 'אמא וזהו' ודאי מרימה גבה אצל הקורא. שהרי שתי המילים האלה נשמעות כמעט כאוקסימורון. אמא לא יכולה לעולם להיות "וזהו", כאילו זה משהו קטן, פעוט, ולא משמעותי. אבל כמו

קרא עוד »

המרחב של סוקולוב

'המרחב של סוקולוב' מאת: ליאון דה וינטר; מהולנדית: איתמר פרת כתבה: ד"ר רותי קלמן את הספר 'המרחב של סוקולוב' ניתן לקרוא גם כספר הגות. שכן בנבכי העלילה – שבמרכזה חברות רבת שנים שתעמוד במבחן בין ד"ר סשה (אלכסנדר) סוקולוב, יהודי

קרא עוד »

רעה תחת השמש

'רעה תחת השמש' מאת: אגתה כריסטי; תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון כתבה: ד"ר רותי קלמן הרקול פוארו, הבלש הבלגי חד־המחשבה, הוא יציר־דימיונה של סופרת ספרי המתח, אגתה כריסטי. פוארו מככב בלא פחות מ-43 ספרים שכתבה כריסטי, והספר שלפנינו הוא אחד מהם.

קרא עוד »

האישה בתא מספר 10

'האישה בתא מספר 10' מאת: רות וייר; מאנגלית: יסמין קלין כתבה: ד"ר רותי קלמן לו (לורה לורנה) בלקלוק עומדת בפני הפלגה יוקרתית, שמממנת לה מערכת מגזין תיירות. זהו צ'ופר מהבוסית שלה, רואן, שמפאת הריונה והבחילות שמאפיינות את השליש הראשון של

קרא עוד »

מלקטות החוטים

'מלקטות החוטים' מאת: אליסון ריצ'מן ושונה ג' אדוארדס; מאנגלית: ניצה פלד כתבה: ד"ר רותי קלמן אליסון ריצ'מן ושׁוֹנָה ג' אדוארדס, מחברות הספר 'מלקטות החוטים', הן חברות כבר עשרות שנים. בדרך כלל הן אינן שמות דגש על־כך שאליסון היא יהודיה, ושׁוֺֹנָה

קרא עוד »

בדידותו של הרץ למרחקים

'בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים' מאת: אלן סיליטו; מאנגלית: יוסי מילוא כתבה: ד"ר רותי קלמן הספרון 'בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים' מכיל אנתולוגיה של סיפורים קצרים. אנקדוטות מחיי ילדים ממשפחות פועלים. משפחות שמתקיימות איכשהו מקיצבאות סעד, מעבודה קשה ושוחקת של

קרא עוד »
נגישות