'המטבח האנגלי של מיס אלייזה' מאת אנאבל אבס; מאנגלית: קטיה בנוביץ'

הספר 'המטבח האנגלי של מיס אלייזה' מבוסס על סיפור אמיתי. אכן הייתה מיס אלייזה, אלייזה אקטון, שמעולם לא נישאה, ואשר הקדישה את מרצה לכתיבת שירים מחד, ולכתיבת ספרי בישול, מאידך.

אנגליה של תחילת המאה התשע-עשרה. שתי נשים חכמות ומשכילות מחפשות את דרכן בעולם של החלטות גבריות. בתקופה שנשים פשוטות שימשו כטבחיות, אומנות או משרתות. לנשים הגונות נחשבו רק אלו, שנישאו לגברים בעלי מעמ. אלו עסקו בעיקר בהזמנת שמלות ותכשיטים, בשאלה איזה וילון מתאים יותר לאיזה חדר, ואירחו מכובדים לארוחות ראוותניות של יוקרה.

אן קירבי, היא נערה צעירה בת שבע-עשרה. אביה חזר נכה מהמלחמה, ואינו עובד. אמה פזורת נפש. כבר אינה מזהה את בני משפחתה, מסתובבת ברחובות בלא בגדים, ואינה מבינה מה קורה סביבה. במצב ההולך ומידרדר מזה חמש שנים. רוב הזמן היא קשורה בחבל, אל אן או אל האב הנכה, כדי שלא תצא החוצה ותעשה בושות. הבית ריק מאוכל, והכומר תורפ מציע לאן ללכת לעבוד כמשרתת אישית בבית עשיר, כדי לעזור לפרנס את משפחתה. שכן אחיה, ג'ק, עובד בלונדון, רחוק מהבית, במטבח גדול אצל השף אלכסיס סוואיה, ושולח רק סכום זעום שאינו מספיק לכלכלת המשפחה.

כאשר היתה במיטבה, דאגה אמה של אן ללמד אותה קרוא וכתוב. הבית היה מלא בספרים, ואן קראה והשכילה. בהמשך היא תיענה להצעתו של הכומר, ותגיע לאלייזה אקטון.

למשפחת אקטון היה בית מכובד, עם משרתים וטבחית. אלייזה, בת השלושים ושש, נושאת עימה סוד של חטא גדול, שעליו יודעת רק משפחתה. הם גם לא אוהבים את העובדה, שלאחר תקופה טובה וקשה שהיתה לה בצרפת, היא כותבת ספר שירים חושפני, ואפילו מתעקשת לפרסמו בשמה האמיתי. בניגוד למה שהיה נהוג באותה העת. הספר זוכה להצלחה רבה מאד, והוא – נחמתה.

כשהיא מנסה לפרסם ספר שירים נוסף, דוחה אותה המו"ל, שאליו היא פונה, בטענה, שאין זה נאה לליידי לכתוב שירה, וגם מציין, שאין ביקוש לספרי שירה. אלייזה המומה מתגובתו, ורגע לפני שהיא עוזבת, כשהוא גם ממאן להחזיר לה את שיריה, הוא מציע לה לכתוב ספר בישול.

"אני לא… אני לא יודעת… לבשל," אני מפטירה חלושות ונעה כסהרורית לעבר הדלת… אני חשה דחף פתאומי להיעלם, להתנתק מצחנת לונדון המפלצתית, הרחק מהשפלת הדחייה של שירי לטובת דבר קל ערך ומעשי כספר בישול. אני ממהרת במורד המדרגות והדמעות נקוות בעיני. לפתע מהדהד קולו של מר לונגמן: "סדור ואלגנטי, מיס אקטון. תני לי ספר בישול סדור ואלגנטי כמו השירים שלך".

אלייזה חוזרת הביתה בכעס וייאוש, ועוד צריכה להתמודד עם תגובותיהם של בני משפחתה לדחיית השירים. אבל יום אחד מאבד האב את כל הונו, לאחר שחובותיו גדלו מיום ליום. הוא נמלט לצרפת, והמשפחה נותרת בחוסר כל, לאחר שמכרו את רוב תכולתו של הבית. שתיים מאחיותיה מוצאות עבודות כאומנות. אחיה, אדגר, נוסע למאוריציוס לחפש עבודה, ואלייזה עצמה, צוררת מספר בגדים שלה, ומוותרת על תכשיטיה בתמורה לשמירת הספרים היקרים ללבה. רגע לפני שהיא עוזבת, שולחת אותה אמה אל המטבח, לעזור לטבחי, שאובדת עצות ואינה יודעת מה מאוצרות מטבחה היא אמורה לארוז. אלייזה, שלא ביקרה כבר שנים במטבח, מגלה את כל התבלינים, המאכלים, ובעיקר את ספרי הבישול, שבהם נעזרה הטבחית. הספר שהיא נוטלת לידה, כתוב גרוע. התחביר לא נכון. המתכונים לא מובנים ולא טובים. היא מבינה, שיכלה לכתוב יותר טוב, ובעצם, הרעיון של המו"ל אולי לא כל כך נורא. היא ואמה מוכרות את הבית, ושוכרות אכסנייה במקום אחר.

למרות מחאותיה של אמה, היא נכנסת בעצמה למטבח, נעזרת בספרי בישול לא טובים שהיו, ומתחילה לשפר מתכונים, ולהשתפר בעצמה בהכנתם, בעזרתה ועצותיה הטובות של אן. האורחים שמגיעים מרוצים מאד.

במהלך עשר שנות עבודתן יחד במקום, משכללות השתיים את הבישול והאפייה, ואוספות מתכון למתכון. הן נאבקות במקביל, בדעות קדומות ובמצבים קשים, תוך שיתוף פעולה ועוצמה נשית.

במציאות, הספר של אלייזה, אכן, יצא לאור לאחר עשר שנים בשם "בישול מודרני, לכל ענפיו: מתומצת לכדי שיטה פשוטה, לשימושן של משפחות פרטיות". הספר זכה להצלחה מיידית והפך לרב-מכר בתוך שבועות ספורים. כתוצאה מכך, נחשבה אלייזה למחברת הראשונה של ספר בישול מודרני, כשאחת התרומות החשובות ביותר היא הוספת רשימת מצרכים וכמויותיהם, בסוף המתכון. בהמשך, נטלה מישהי בשם גברת ביטון, רבים ממתכוניהן וחיברה ספר משלה, שבו עשתה שינוי אחד מקורי ונכון. היא העבירה את רשימת המצרכים לתחילת המתכון.

זהו ספר שהוא שירה למטבח ולהעצמה נשית, בתקופה שעדיין לא רבות העזו לעמוד על שלהן, ולזכות להכרה בזכות כישרונותיהן.