'הקוסם' מאת: קולם טויבין ; מאנגלית: ניצה בן-ארי
תומס מאן, הסופר הגרמני המצליח, נולד למשפחת סוחרים עשירה בגרמניה של סוף המאה התשע־עשרה. אביו שניהל את עסקי המשפחה במקביל למישרתו כסנטור – היה איש חמור ונוקשה, שלא הצליח להבין לנפשם של ילדיו, ולא הסתיר את אכזבתו מתומס. אמו של תומס היתה ברזילאית. היא היתה צעירה מאביו באחת-עשרה שנה, ניחנה בכריזמטיות, ובמסתוריות זרה, שמשכה את תושבי ליבק, וכן – ביכולת לספר סיפורים לילדיה, בעיקר על ברזיל מולדתה. נראה שאת יכולת הסיפר והיכולת לחלום, להתחפש ולדמיין, הוא ירש ממנה.
"תומס חי בעולם חלומות משלו… אפילו שיחותיו עם אביו על מחסנים היו הרחבה של עולם פנטסטי משלו, שלעתים כלל את דמותו שלו כאל יווני או כדמות מסיפור ילדים או כאישה בציור השמן שאביו תלה על קיר המדרגות, שהבעת פניה עזה, חרדה, מלאת ציפייה. לא אחת היה נדמה לו שהוא בעצם מבוגר מהיינריך וחזק ממנו, או שהוא יוצא מדי יום עם אביו למשרד, כשווה בין שווים, או שהוא בעצם מתילדה, המשרתת של אמו הממונה על חדר ההלבשה…
כבר בנערותו הוא מבין, שאסור לו לחשוף את מחשבותיו אלו, שכן החברה לא תקבל אותו כפי שהוא באמת. לכן הוא נוהג להעמיד פנים, ומניח להם להאמין, שהוא מי שהם רוצים שיהיה כשיגדל – איש עסקים, שיזניק את עסקי המשפחה לעידן המאה העשרים. אבל הוא יודע שמדובר רק בהעמדת פנים, שגילוייה יחשוף את מי שהוא באמת מאחורי המסיכה, על תשוקותיו וחולשותיו.
וכמו קוסם, שגורם בלהטוטיו לקהל צופיו להאמין במה שהם רואים, ולא במה שבאמת, הוא מצליח להתל בסביבתו, ולפעמים אפילו – בעצמו. היחידי שלא הולך שולל הוא אחיו היינריך, שמבין שזו אחיזת עיניים.
"היה נרעד מן המחשבה שאם אותם אנשים היו יודעים מי הוא באמת, היו משנים את יחסם אליו. אם הם היו מסוגלים לחדור באמת למוחו ולראות עד כמה – במשך הלילה ואפילו במשך היום – הוא מרשה לעצמו להיות האישה בציור בחלל המדרגות, על כל תשוקותיה המשולהבות, או גיבור החוצה את הנוף עם חרב או שיר, הם היו מנענעים בראשיהם ותוהים באיזו פיקחות הוליך אותם שולל, באיזו ערמומיות רכש את אמון אביו, איזה מתחזה ונוכל הוא לאמיתו של דבר וכמה אסור לבטוח בו."
כשאביו נפטר, מסתבר לו ולבני משפחתו, שבצוואה מורה האב למכור את העסק המשפחתי ואת הבתים, מבלי להיוועץ באשתו על כך. למרות שלא רצה את העסק על כתפיו, הוא לא יודע עתה מהו ייעודו. הוא רק מרגיש שכשהמשפחה תיעקר בלית ברירה מליבק, הוא לא יוכל עוד להפוך לאדם חשוב.
רגע הידיעה שהוא רוצה להיות סופר, מתרחש כשהוא מבקר באיטליה בארמון ברבריני ביחד עם אחיו היינריך, שכבר היה מוכר כסופר. הוא מביט בפסיפס הנילוס מהמאה השנייה לספירה.
"האור החיוור על הנילוס הזכיר לו את המזחים בליבק, את העננים שהרוח מגרשת… באותו רגע משהו נקלט אצלו. הוא ראה את הספר שהיה בדעתו לכתוב בשלמותו. לצורך הספר הזה הוא יברא את עצמו מחדש כבן יחיד ויהפוך את אמו ליורשת גרמנייה עדינה ומוזיקלית. את הדודה אליזבת יהפוך לגיבורה מרקוריינית. הגיבור לא יהיה אדם אחד, כי אם העסק המשפחתי עצמו. אווירת הביטחון המסחרי בליבק תעמוד ברקע, אבל העסק עצמו נועד לכליה, כפי שהיורש היחיד של המשפחה נידון לכליה. בדיוק כמו שאמן הפסיפס ראה בדמיונו עולם מימי שטוף עננים ואור מן המים, כך הוא ישחזר את ליבק. הוא ייכנס לרוח אביו ולרוחן של אמו, של סבתו ושל דודתו. הוא יראה את כולם לפניו וישרטט את הידרדרות משאביהם."
וכך הוא כותב את ספרו הראשון 'בית בודנברוק' על בית משפחתו בליבק. 'בית בודנברוק' הצטייר, בעיני הקוראים, כרומן על דעיכתה של גרמניה המסחרית של פעם.
"ליבק שזכר הגיעה בתמונות מקוטעות, כמעט שברים. נדמה כאילו היא משהו שהתרסק… בכל סצנה שהתחיל ברא עולם שהתחבר והפך לשלם. זה העניק לו תחושה שהוא יכול להציל את מה שהסתיים. חיי משפחת מאן בליבק יישכחו עד מהרה, אבל אם הוא יגרום לכך שהספר יצליח, ספר שמתארך הרבה מעבר למה שתכנן, חייה של משפחת בודנברוק יהיו בעלי חשיבות בעתיד."
היו שזיהו את הדמויות, והגיבו בזעם, או בעלבון כגון דודתו, אליזבת, שתוארה כאישה איומה. אימו דווקא אהבה את בת דמותה המוזיקלית ואחיותיו תהו מדוע מודרו מהספר.
התואר קוסם, יכול להתאים לכל סופר שמצליח להיכנס לנעליהן של דמויות אחרות, לדמיין שהוא מישהו אחר, שהוא מכיר, או – לא, לשנות אופיו של אדם, התנהגותו, מעשיו. להפוך סוף רע לטוב, או לשנות את המציאות כקוסם.
"תומס הבין שאף כי הספר התבסס על משפחת מאן בליבק, היה לו גם מקור נוסף, מחוצה לו, מחוץ לשליטתו. זה היה כעין קסם, משהו שלא יחזור בקלות כזאת. השבחים שזכה להם גם סייעו לו להבין עד כמה הצלחת הספר מסתירה את כשלונו בתחומים אחרים."
לימים הוא ימצא בת זוג מתאימה לו. קטיה, יהודיה ממשפחה עשירה מאד, שמבינה אותו גם מבלי שיצטרך להסביר. יחד הם יקימו משפחה עם שישה ילדים, אך היא תאפשר לו, מבלי מילים – לא רק את האווירה המתאימה לכתיבה – אלא גם להזין עיניו בבחורים וגברים, מבלי שתעיר לו, כל עוד אין הוא פוגע בה. ספריו הבאים יכילו בבירור מצבים לא שגרתיים, נועזים, ולא מקובלים בזמנו, של זוגיות בין שתי נשים; זוגיות בין שני גברים; ותיאורים מלאי תשוקה למראם של גברים יפים. היותו בעל לאישה, ואב לששה ילדים, הסיר ממנו חשד לקיומם של יצרים אחרים. עוד באה לידי ביטוי בכל ספריו גם אהבתו למוזיקה הקלאסית, המהווה חלק משמעותי מאד בחייו.
בניגוד לאביו שלא היה מעורב בחיי ילדיו, השתדל תומס לקחת חלק נכבד בחייהם. כשהיו ילדים, הוא אף נהג לבצע להטוטי קסמים בזמן הארוחה, כשבתקופה זו הוא כותב את ספרו 'הר הקסמים'. קטיה, האינטליגנטית והמבינה לליבו, היא הראשונה שקוראת את הספר, בטרם צאתו לאור.
"אני אוהבת את העובדה שהפכת אותי לגבר בספר הזה, וכזה גבר מתוק. אבל זה דבר קטן. חשובה יותר העובדה שאתה שינית הכול בשבילנו… הרצינות שלך באה עכשיו לידי ביטוי גלוי… הוא ייקרא בידי כל גרמני אוהב ספר וייקרא בכל העולם… נדרשו לך שנים עד שהיית מסוגל לעשות את זה. ועכשיו הגיע הרגע הנכון שכולם יקראו אותו. זהו ספר שמצא את הרגע שלו."
לימים ייזכה אותו ספר זה בפרס נובל לספרות. הקסם שבו, התבטא גם ביכולת הכתיבה המצויין, שהפך אותו לסופר מפורסם, וגם ביכולת שלו, לכתוב דברים פרובוקטיביים, להכניס את עצמו, ואחרים – אותם הכיר – לסיטואציות שונות מאשר במציאות, כשהקהל מבין שמדובר בדמויות הלקוחות מהמציאות שמסביבו, ובכל זאת, להבין שהן שונות.
כשהוא משחרר את קלאוס, בנו, מנוכחותה המאיימת של דמות בלהות – המופיעה תדיר בחלומותיו של הילד – מתחילים גם ילדיו לקרוא לו ”הקוסם".
מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה מטלטלות את משפחת מאן על כל דורותיה. היינריך ותומס מוצאים עצמם בצדדים שונים מבחינה אידיאולוגית. היינריך התנגד בשתי המלחמות, לכניסתה של גרמניה למלחמה, כשהוא מביע את דעותיו בגלוי, ומשתתף בצד המוחה. תומס משנה את דעתו. במלחמה הראשונה הוא תומך ביכולתה הצבאית של גרמניה ובמוסריות המלחמה. בשנייה – הוא מבין כמעט מאוחר מדי, שהיטלר והנאצים אינם שיגעון חולף.
ברגע האחרון מצליחים הוא וקטיה, וחלק מבני המשפחה, להימלט לשווייץ, לצרפת ולארה"ב. הם מנסים להציל את יתר בני המשפחה, כשהמלחמה עדיין משתוללת באירופה. טרגדיות משפחתיות עוברות עליהם, ומעמדם כגרמנים מעורער. הם חווים משבר זהות. מוצאם הגרמני וזהותם הגרמנית עומדים למבחן. האם הם יכולים להמשיך ולהרגיש שייכים לעם הגרמני, לאחר כל מה שזה עולל לעולם?
לפנינו סאגה משפחתית רחבה ומעניינת בתקופות הרות גורל. ובמרכז, מי שידע לקסום במילותיו, ולהקסים אחרים בספריו; לעורר עניין כזה או אחר; להפוך לסופר בינלאומי מבוקש, ועדיין – להרגיש לעיתים בדידות אינטימית.
כתיבה מצויינת של קולם טויבין, על סופר מעולה ומעניין. קיראו את 'הקוסם' ורוצו גם לקרוא את ספריו של תומס מאן: 'בית בודנברוק' 'מוות בוונציה' ו'הר הקסמים'.
'הציירת משנחאי' מאת ג'ניפר קודי אפשטיין ; מאנגלית: מירית בר אילן כתבה: ד"ר רותי קלמן שמו של הספר מעיד על עתידה המזהיר והלא־צפוי מראש של ילדה סינית קטנה ואמיתית בשם סיו-צ'ינג, שמתחילה את חייה בדרך הכי קשה שיש. אמה החולה
'שומרת הסופים הטובים' מאת ברברה דיוויס ; מאנגלית: נעה שביט כתבה: ד"ר רותי קלמן האם הכול נקבע מראש, ואין לנו דרך לשנות את גורלנו? כפי שטוענים חסידי התיאוריה הדטרמיניסטית, או שנבחר לפעול, בדרך של בחירה חופשית, למרות כל המהמורות שבדרך,
'צבעים נמלטים' מאת ליסה בר ; מאנגלית: אינגה מיכאלי כתבה: ד"ר רותי קלמן תחילתו של הרומן המרתק 'צבעים נמלטים' הזכיר לי את סבי, ישעיהו (אלכסנדר) קורן. סבי היה צייר. הוא וסבתי גרו איתנו בבית, וילדותי עברה עלי כשאני יושבת פעמים
'החיים שגנבתי' מאת ניקולה סקוט ; מאנגלית: שלומית אבירם כנען כתבה: ד"ר רותי קלמן אגנס קרופורד גדלה עם אמה התופרת, החד־הורית, שהעניקה לה אהבה רבה ואת כל מה שהצליחה ללמד ולתת לה, למרות דלות חייהן. אולם, במהלך מלחמת העולם השנייה,