שירה-ספרות-מחקר-מוזיאולוגיה

האתר של ד"ר רותי קלמן

'התעלומה של חדר 622' מאת ז'ואל דיקר ; מצרפתית: לי עברון / ד"ר רותי קלמן

כתבה: ד"ר רותי קלמן

 

כותר הספר כבר מרמז לקורא, שהספר משתייך לז'אנר הספרות הבלשית. ואכן מתבצע רצח, וגופה מתגלית במלון 'פאלאס וֶרְבִּיֶה' שבהרי האלפים השווייצריים. "השעה הייתה שש וחצי בבוקר… בחוץ עדיין היה לילה שחור ושלג כבד ירד. דלתות מעלית השירות נפתחו בקומה השישית. אחד מעובדי המלון יצא ממנה ובידיו מגש ארוחת בוקר, ופנה לעבר חדר 622. כשהגיע לשם ראה שהדלת פתוחה למחצה. אור בקע מהפתח. הוא קרא בקול אבל לא נשמעה שום תשובה… על השטיח בחדר 622 מוטלת גופה…"

אבל תחושת הבלבול המכוונת של הקוראים תהיה גדולה יותר מאשר לנסות להבין מי הרוצח. שכן, אין זה ספר במתכונת רגילה. אלא, סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. והכול משתנה. הזמנים אינם בסדר כרונולוגי, וגם לא חזרות בזמן בצורה קבועה. אלא שכל צעד אחד קדימה בזמן, יכול להעיף את הקורא, כמה צעדים אחורה, ונראה כאילו מדובר בשינויים רנדומאליים, ולא בדרך שיטתית קבועה. המיקום האמיתי של הדברים, וזמני ההתרחשות, יתגלו רק בסוף, כשהכול יתבהר. גם הרוצח. גם המניעים. וגם מצבו של הסופר המספר, שהוא, עצמו, אחד הגיבורים הראשיים.

בתחילה אנו מתוודעים למחשבותיו, כשהוא מחליט לנסוע לזמן־מה למלון בהרי האלפים השווייצריים, כדי להתאושש משתי טלטלות קשות: נטישתה של בת־זוגו, סלואן, ומותו של המו"ל האהוב שלו, ברנאר דה פלואה. הוא מספר לנו בתחילת העלילה, שהוא יושב בביתו, ומנסה לכתוב ספר על המו"ל, האהוב, אך כאבי ליבו השבור, אינם מאפשרים לו להשתחרר מהמועקות.

לכן הוא מגיע למלון. כל כוונתו היא לנוח. לא לכתוב. "במלון קיבל אותי צוות מקסים והרעיף עליי פינוקים. במקום השלו הזה חשתי מייד בנוח. כשנרשמתי בקבלה שאל אותי הפקיד: "אתה הסופר?" "כן." "כבוד גדול לארח אותך כאן. קראתי את כל הספרים שלך. באת לכתוב כאן ספר חדש?" "להפך! עניתי לו תוך צחוק. "באתי לנוח. חופשה, חופשה, חופשה!"אני חושב שיהיה לך נעים כאן, אתה באחת הסוויטות הכי יפות שלנו, סוויטה 623". אומר לו הפקיד. ז'ואל פוסע בעקבות הסבל הנושא את מטענו, ותוך כדי התקדמות במסדרון, הוא שם לב שאחרי חדר 621, יש חדר 621א, ואחר כך 623. החדר שלו. לשאלתו, אין הסבל מספק לו תשובה טובה לתעלומת חדר 622 שנעלם, והסופר מרגיש שהסבל מסתיר מידע.

סקרלט לאונס, שכנה בחדר סמוך במלון, מתוודעת אליו, מביעה אף היא את תמיהתה לגבי מספרי החדרים, ומאתגרת אותו ליצור. היא מציעה לו, שהיא תחקור את עניין החדר הנעלם, והוא יכתוב עליו. מכאן יוצאים השניים להרפתקה בלשית, ולחקירת כל האנשים הנוגעים לתעלומה. אך כמו שהמשטרה לא הצליחה לפענח, כך נתקלים המספר וסקרלט במבוי סתום, בכל פעם שנראה להם, שפענחו את מניעי הרצח ואת זהותו של הרוצח. עד להבלחה שתאפשר את פיתרון התעלומה.

אנחנו הקוראים, נלך שולל, כמוהם, ואף יותר, אחרי תעתועי החקירה ופיתולי הכתיבה של הסופר. עד לסוף המפתיע מאד, שבו הכול מתבהר – כולל סיפור המעטפת, שמתגלה אף הוא כהפתעה.

 

כתיבה מתוחכמת ומעניינת. מומלץ.

כתבות מומלצות בשבילך

אתגר פרח הקיר

'אתגר פרח הקיר' מאת: טסה דר ; תרגמה מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון כתבה: ד"ר רותי קלמן תחילת המאה התשע-עשרה. ליידי פנלופה (פני) קמפיון הצעירה, מבודדת ומסתתרת מהחברה במכוון. היא מעדיפה להיות פרח קיר על טפט באולם ריקודים, ולא לרקוד. ובכלל, היא

קרא עוד »

הנער וסרט המשי הכחול

'הנער וסרט המשי הכחול' מאת: פפר וינטרס ; מאנגלית: דפנה לוי כתבה: ד"ר רותי קלמן " 'עצור! וילֶם, תירה בו, אל תניח לו לברוח!' ברחתי כל עוד נפשי בי מבית החווה עם התריסים שהצבע מתקלף מהם והמרפסת המתפוררת. הטלתי את

קרא עוד »

הכל למען האהבה

'הכל למען האהבה' מאת: כריסטין האנה ; מאנגלית: אסתר הדר כתבה: ד"ר רותי קלמן אנג'לה (אנג'י) מאלון, היא בת למשפחה איטלקית שהיגרה לארה"ב. היא הקטנה מבין שלוש בנות, והיתה בבת עינו של האב שנפטר. למרות הצלחתה בלימודים, בקריירה, ועם בעל

קרא עוד »

התיאוריה הבלונדינית

'התיאוריה הבלונדינית' מאת: קריסטין הרמל ; תרגום: ניצה פלד כתבה: ד"ר רותי קלמן הספר שלפנינו עוסק בסטיגמות. שני ציטוטים מובאים בהתחלה ובסוף, כסוג של מוטו. שניהם מפיה של בלונדינית מצליחה וידועה מאד, מרילין מונרו. הציטוט הפותח שלה הוא: "קריירה זה

קרא עוד »

שיעורים בכימיה

'שיעורים בכימיה' מאת: בוני גרמוס ; מאנגלית: הדסה הנדלר כתבה: ד"ר רותי קלמן ערגה, חברתי, היתה צריכה מספר פעמים לדחוק בי לקרוא את הספר הזה. אני מודה. השם 'שיעורים בכימיה' לא עשה לי "את זה". אבל אני שמחה, שרק בגלל

קרא עוד »

שומר המגדלור

'שומר המגדלור' מאת: קמילה לקברג ; משוודית: יעל צובארי כתבה: ד"ר רותי קלמן מטס סוורין עבד במשך מספר שנים כמנהל התקציבים גם בעמותת 'עיר מקלט', שדואגת לנשים וילדים שצריכים מקלט מאלימות בבית. הוא עוזב את עבודתו זו, לאחר, שלדבריו, עבר

קרא עוד »
נגישות