'שבועת רחל' מאת: מיכל שלו

כתבה: ד"ר רותי קלמן

 

לא יכולתי להניח את הספר מידי. ובהחלט היווה גם אסקפיזם טוב, כשהכרחתי את עצמי שלא להסתכל כל הזמן בחדשות.

יש כאן קשר יפה בין סבתא רחל לנכדתה הדס, דסינקה, כפי שהיא קוראת לה. קשר שמתחיל כפי שזה נשמע, בביקור של נכדה בבית סבתה האהובה. אך כשהזקנה מתחילה לספר את סיפור חייה שנפרש בפני הנכדה הצעירה, מתמסמס ההבדל הדורי והגילאי. הזקנה בת השמונים ושמונה, שכבר בקושי מבשלת, ובקושי הולכת, ובקושי יוצאת מביתה, פושטת צורה וחוזרת להיות הנערה הצעירה שהיתה.

"רחל הניחה ראשה על גב הכיסא ועצמה את עיניה. דקות ארוכות חלפו, והדס לא העזה להפריע את דממת העולמות הרחוקים אליהם נדדה. רק אור חלש האיר את החדר, וכשהדס הסתכלה בסבתה נדמה היה לה כאילו התרככו הקמטים והחריצים ועורה הפך חלק יותר. נהרה נשפכה על פניה. הדס לא יכלה להסיר ממנה את מבטה. לאט לאט, בתוך קלסתר הזיקנה הסתמנו פנים אחרים, פניה של רחל בת העשרים ואחת, והדס יכלה לפתע לראות בברור איך היא נראתה באותו ערב קייצי, כשישבה בבית הקפה ליד הים, לבושה בשמלתה הירוקה עם הפסים הצהובים, מחזירה מבט ליוליוס שישב מולה."

סיפור חייה של רחל, מלא באירועים טרגיים. חלקם מאורעות היסטוריים הקשורים לפוגרומים בגולה, לאובדן בני משפחה בשואה, לעלייה לארץ בשנות השלושים. מוזכרות אידיאולוגיות חלוציות, וגם דמויות אמיתיות כגון קורצ'אק ורחל המשוררת. מה שמעגן את הרומן במקום ובזמן אמיתיים ומעניק אמינות לסיפור.

במרכז הבמה ניצב סיפור אהבתם הטראגי של יוליוס ורחל "אני מבטיח לך, רחל," אמר בלהט, "אוהב אותך כמו כוכבים, שהם נצחיים וזוהרים במקומם לעד. שאין הזמן והעצב יכולים לגעת בהם"… והיא משיבה לו כשבעיניה דמעות "גם אני אוהב אותך, כמו כוכבים. זהו נדר שיהיה בינינו." 

מלבד יוליוס, גם יהודה חסר־הייחוד מחזר אחריה. כשהדס שומעת את סיפוריה של רחל, ומתרשמת עמוקות מאופיו של יוליוס, ומאהבתם זה לזו, היא אינה מצליחה להבין, איך זה שבסוף התחתנה סבתה דווקא עם יהודה. התשובה טמונה במשולש רומנטי נוסף שייחשף בהפתעה, יטרוף את כל הקלפים, וישנה את חייהם של יוליוס ורחל לעד.

הסיפור מסופר בהמשכים, בהתאם לכוח שיש לזקנה לספר, ובהתאם לעיסוקיה של הדס, שבאותה עת מתמחה בעריכת־דין אצל שופטת. בהפסקות שבין הסיפורים, המרתקים אותה, עובדת הדס, נפגשת עם בני משפחתה, ומנהלת מערכת־יחסים לא ברורה עם יריב, כשהיא מתוודעת גם לאחיו שחר, ששונה ממנו מאד. היא אינה יכולה להתכחש לרגשות שצפים בה, דווקא כלפי שחר, והיא מנסה להבין מה נכון. אך כמו תמיד, כשמדובר ברגשות, גם אצל הדס משתבשת יכולת השיפוט שלה.

יש עוד כמה וכמה התאהבויות שאינן מקבילות, וגורמות לכאבי לב. עם קצת אלמנטים מקראיים, שיהוו ארמז מקראי גם בסוף. כשהיתה בת שש־עשרה מתאהבת רחל ביעקב, שמבוגר ממנה, אך היא מגלה למגינת לבה, שהוא משודך דווקא לאחותה "היא פיתחה אהבה לוהטת ליעקב והיתה משוכנעת שגם הוא, בלבו, מחזיר לה אהבה… ביילה מאורסת ליעקב?! ליעקב שלה? ביילה? בוודאי יש כאן טעות…"

חנה, חברתה של רחל, זוכה לחיזוריו של יצחק שפיצר והיא משיבה לו אהבה. אך מניה, שותפתה לצריף, מנצלת את תמימותה של חנה, מסכסכת ביניהם, ולוקחת אותו לעצמה.

יריב, עורך הדין, שמצפה שהדס תרקוד על־פי חלילו, אך גרושתו איילת, חוזרת לחייו, כשהיא עדיין אוהבת אותו, ורוצה שיחזור אליה.

סולטנה חזן, השופטת, שרצתה להתחתן עם עילי ברק, אהובה. אך נכנעה להתנגדות הוריה, וויתרה עליו, עד שהתחתן עם איה.

לאה-לובה, אחותה של רחל, שציפתה שרוברט יישא אותה לאשה, אך נדחית על־ידו, ונישאת למי שחב לה את חייו, ונושא אותה לאשה מתוך הכרת תודה, ולא מאהבה.

סיפוריה של סבתה – כמו גם ההחמצות עליהן היא שומעת, ואשר כולן מהוות גם רמיזות לעתיד לבוא – מאפשרים להדס הצעירה, לחשוב בצורה נכונה יותר על מהות היחסים שלה עם יריב ועם שחר, ולהבין, שאם היא רוצה לא להחמיץ את האהבה הנכונה, זו שבאמת מתאימה לה, היא צריכה לפעול.

השכילה המחברת מיכל שלו, גם לתת קול ייחודי לכל אחת מהן. קולה של הסבתא, ששפתה היא שפת החלוצים, וגינוניה העדינים, והביישנים, של דרך עלמה בעלם, מתאימים לאותה התקופה. בעוד שבשפתה של הדס, בעיקר כשהיא מדברת עם יריב ושחר, ניכרת החופשיות, במיוחד כשמדובר ביחסים בין גבר לאשה. אבל אין פער השפות ניכר כלל, וגם כאן יש גישור בין הדורות. המחברת מאפשרת את השוויון,  כשהסיפורים שמספרת רחל להדס, מועברים, לרוב, ישירות בהתרחשותם, ללא שפה אמצעית.

אהבתי את הספר. ממליצה.

כתבות מומלצות בשבילך

האי של נשות הים

'האי של נשות הים' מאת ליסה לי ; מאנגלית: דורית בריל פולק כתבה: ד"ר רותי קלמן הסופרת ליסה לי, מתמקדת בכל ספריה בנשים. בעוצמותיהן וגם בחולשותיהן. על ספרה 'מעגל הנשים של הגבירה טאן' שחשף את סיפורן של הנשים הסיניות בעידן

קרא עוד »

האורח המסתורי

'האורח המסתורי' מאת ניטה פרוס ; תרגום: רנה ורבין כתבה: ד"ר רותי קלמן רק לאחר שהייתי בעיצומה של הקריאה הבחנתי שהספר הוא מספר 2 בסדרת החדרנית. אבל עובדה זו לא היוותה כל בעייה, שכן כמו בהרבה סדרות מוצלחות – כגון

קרא עוד »

הממלכה

'הממלכה' מאת יו נסבו ; מנורווגית: דנה כספי כתבה: ד"ר רותי קלמן כשרוי אופגר היה קטן, אמר לו אביו: "אנחנו קשוחים יותר מטיפוסים כמו אמא וקרל. לכן אנחנו צריכים לשמור עליהם. תמיד. אתה מבין?" "אנחנו משפחה. יש לנו זה את

קרא עוד »

אנג'ליק

'אנג'ליק' מאת גיום מוסו ; מצרפתית: גיא קמפינסקי כתבה: ד"ר רותי קלמן כשמטיאס פייפר, שוטר לשעבר, פוקח את עיניו בבית החולים, לאחר אירוע אלים שעבר, הוא מגלה שצלילי הצ'לו ששמע קודם לכן שייכים למתנדבת בבית החולים. זוהי נערה צעירה שעומדת

קרא עוד »

הציירת משנחאי

'הציירת משנחאי' מאת ג'ניפר קודי אפשטיין ; מאנגלית: מירית בר אילן כתבה: ד"ר רותי קלמן שמו של הספר מעיד על עתידה המזהיר והלא־צפוי מראש של  ילדה סינית קטנה ואמיתית בשם סיו-צ'ינג, שמתחילה את חייה בדרך הכי קשה שיש. אמה החולה

קרא עוד »

בלו

'בלו' מאת דניאל סטיל ; מאנגלית: יפעה הדר כתבה: ד"ר רותי קלמן על שער הכריכה, מעל שמה של המחברת עטורת התהילה, דניאל סטיל, מופיע המשפט: "לפעמים האושר נמצא במקומות הבלתי צפויים ביותר". וזה בעצם המוטו של הספר. שני גיבורים ראשיים

קרא עוד »
נגישות