'ורד חצות' מאת: לוסינדה ריילי ; מאנגלית: דפנה לוי

הספר המרתק הזה של לוסינדה ריילי, נפתח בשנת 2000, ביום ההולדת המאה של אנהיטה צ'באן, בדרג'לינג שבהודו. אנהיטה, כמו אמה בעבר, ניחנה בראיית הנולד. בתחושות אינטואיטיביות שמתבטאות בשמיעת שירה וברעד גופני. באינטליגנציה שלה, היא ידעה תמיד אילו תרופות טבעיות מתאימות לכל מקרה שבו טיפלה, ובכל חייה, מלאי ההתרחשויות היא ידעה לנווט בחוכמה וברגישות רבה. אבל מה שמעיק עליה ביותר, הוא אי הידיעה על גורלו של בנה, מו, ממנו נתלשה, בלא יכולת להגן עליו. כשבישרו לה שהוא מת, ואף נתנו לה תעודת פטירה רשמית, לא חשה דבר, כפי שקורה לה בחושיה תמיד, כשיש סכנה, או מוות. ולכן כל חייה היא יודעת בבירור שהוא חי. רק שאינה יודעת היכן הוא.

מבתה מונה, יש לה ארבעה נכדים, ואחד עשר נינים, וכולם אמורים להגיע עכשיו לחגוג לה את יום ההולדת. היא סוקרת בראשה את כל בני משפחתה, ומחליטה שהכי מתאים למשימה שעוד נותרה לה – של איתור עקבותיו של בנה המת – הוא ארי מאליק. הבן הבכור של נכדה הבכור, ויווק.

בעיצומה של החגיגה, היא מודיעה שהיא עייפה, ומבקשת לפרוש לנוח בחדר השינה שלה, ולשלוח אליה את ארי, הנין. היא מפקידה בידיו את את 300 הדפים, שבהם תיעדה את סיפור חייה, ומבקשת שיינסה לעלות על עקבותיו של בנה האבוד. ארי חושש שהסבתא-רבתא שלו סתם מדמיינת שהבן, שהיה אז בן שלוש, לא באמת מת, ולכן הוא לא יודע איך להגיב על בקשתה.

"את רוצה שאני אקרא את זה ואז אחקור ואנסה למצוא את הבן שלך? " הוא שאל. "כן." "אבל איפה להתחיל?" "באנגליה, כמובן."אנהיטה נעצה בו את מבטה. "אתה צריך להתחקות אחרי הצעדים שלי. כל מה שאתה צריך לדעת מונח עכשיו בכפות ידיך. וחוץ מזה, אביך מספר לי שאתה מנהל איזו חברת מחשבים. לך, מכל האנשים, יש את הרשתית שעומדת לרשותך." "כן, את מתכוונת 'רשת'?" ארי החניק צחקוק…" ואז, כשהוא כבר עומד לעזוב את החדר, הוא נעצר ושואל בסקרנות: "נאני, למה אני? למה לא העברת את הסיפור הזה לבת שלך או לאבא שלי?" אנהיטה נעצה בו מבט. "אולי הסיפור שאתה מחזיק בידיך הוא העבר שלי, אבל הוא גם העתיד שלך."

שנה לאחר מכן, אנהיטה מקבלת עידכון פיזי ממש, מהעולמות הנסתרים שלה, שממנו היא מבינה שבאותו הרגע, בנה, מו, נפטר בגיל 81. היא רושמת את התאריך והשעה, ומבקשת מעורך הדין שלה, להעביר את הפרטים לארי, לאחר פטירתה. היא מבינה, שנשארה בחיים, כדי לחכות למו. כיוון שנפטר, היא מבקשת רק להצטרף אליו בעולם הבא. היא נפטרת בשלווה במיטתה.

בלהט עסקי הקריירה שלו, ארי אפילו לא מצליח להביא את עצמו להלווייתה של אנהיטה, מה שמקומם עליו את כל בני משפחתו. הוא גם לא מצליח לשמור על קשר טוב – שיכול היה להירקם עם חברתו – שאותה הוא אוהב. הוא שקוע מדי בעצמו. אבל כשהמשפחה מתנכרת מצד אחד, והחברה עוזבת אותו. הוא מתמוטט. ואז הוא מבין, שכדי להתאושש, הוא צריך להתחיל לבצע את המשימה שאנהיטה הטילה עליו. הוא מתיישב לקרוא.

קורות חייה נפרשים בפני הקורא, דרך הקריאה של ארי בדפים המצהיבים. מהם הוא למד כי אמה היתה שייכת לקסטה גבוהה, והיתה אף היא מֵרפאה. שהאב היה פילוסוף, משורר וסופר, ולימד אותה אנגלית ומקצועות אחרים, אותם לא נהוג היה ללמד בנות בהודו. כשאמה לוקחת אותה לאסטרולוג, הוא אומר לאם, שבגיל אחת עשרה אנהיטה תעבור משהו בלתי רגיל, ושמישהו ישנה את חייה.

ואכן בגיל אחת־עשרה, היא מוזמנת לטקס ההכתרה של המלך ג'ורג' החמישי בתור מלווה של הנסיכה ג'מילה,. כשג'מילה עסוקה בתפקידיה המלכותיים, מגלה אנהיטה את אינדירה, בת של המהרג'ה של קוץ' בהאר, שתהפוך לחברה טובה. היא, ובעיקר אמה, הנדיבה והרגישה, ישנו את מהלך חייה של אנהיטה.

נתיבות חייה של אנהיטה, יובילו אותה אל אחוזת אסטברי. לשם יגיע אחר־כך ארי, הנין שלה, במטרה להתחקות אחר עקבותיו של מו, בנה האבוד. אחוזת אסטברי – שבעבר תססה מרוב אורחים ומסיבות – היא עכשיו מתפוררת ומוזנחת. כדי להצליח לשרוד, בלא למכור את האחוזה המשפחתית, מתיר אדון האחוזה, אציל תמהוני בשם אנטוני אסטברי, לצוות צילום, לצלם בה סרט ברוח ימי תהילתה של המאה שעברה.

כוכבת הסרט היא אמריקאית בשם רבקה ברדלי. כשהיא מתלבשת לסרט באחת משמלות הפאר של ויולט היפהפיה, שהיתה גברת האחוזה ומתה בלידה, ומניחה פאה בלונדינית, מתאימה לאותם ימים, היא דומה להפליא לוויולט, מה שמערער את אנתוני, אדון האחוזה.

לוסינדה ריילי, הצליחה להפיק מתח רב, לא רק בתיאורים של המקום, שבו השהות, באחוזה המתפוררת, רבת החדרים, הופכת מסתורית יותר ויותר, אלא אף בהקשרים התת תודעתיים שיכול הקורא לעשות בין כל אלה, לסרט 'רבקה' (Rebecca) של אלפרד היצ'קוק, על פי ספרה של דפנה דה־מוריאה.

השם 'רבקה', שמופיע בספר ובסרט, מרמז שאולי יקרו גם  פה אירועים דרמטיים ; הסודות שנראה שאנתוני אסטברי, בעל האחוזה מסתיר בספר שלפנינו, מזכירים את הסוד הגדול שמסתיר מקסים דה וינטר, בעל אחוזת 'מנדרליי' בסרט 'רבקה' מכלתו הטרייה ; צילה המרשים ומעורר ההשראה של האישה הראשונה והמתה 'רבקה' בסרט, מוצא כאן את ביטויו בדמותה המרשימה והיפה של 'ויולט' המתה, שהיתה אשתו של דונלד, בעל האחוזה בעבר ; מאדאם טריווייטן, סוכנת הבית של אחוזת אסטברי, שנראה שאף היא מסתירה דבר מה, ולא ברור על מי ועל מה היא מגוננת, מזכירה את גברת דנברס, סוכנת הבית המפחידה בסרט של היצ'קוק ; השירה המסתורית, שרבקה שומעת בשנתה באחוזת אסטברי, מזכירים את הקולות המוזרים ששומעת גברת דה וינטר באחוזת מנדרליי; התחושה של רבקה ברדלי, שמישהו שוהה בחדרה בלילה, עם ריח בושם שמזכיר ורד, מזכירה אירועים דומים בסרט; הרגשת החולי, עם כאבי הראש והבחילות שהיא חווה, מעוררים בקורא את החשש שמישהו מנסה להרעילה. כמו  תחושת הרדיפה והסכנה, שמרגישה גברת דה וינטר הצעירה באחוזת מנדרליי; והדמות המסתורית שנגלית לרבקה באחד החדרים שבאחוזת אסטברי, מזכירה את הדמות המוחבאת באחוזת מנדרליי.

נוכחותה של רבקה ברדלי המתארחת באחוזה לרגל הסרט, תניע את גלגלי החקירה של ארי, ותביא את האירועים הדרמטיים לשיאם, ולהבנה של מה שקרה למו, בנה האבוד של אנהיטה.

ולמרות  שההתרחשויות הדרמטיות באחוזה תופסות את תשומת הלב של הקורא, ונראה שהן מרכז העלילה, הרי שהטרגדיה שבהתרחשותם, מסמלת את התפוררותו ושקיעתו של מעמד האצולה וניוונו, ומעלות למרכז הבמה את חייה מלאי ההשראה וההקרבה של אנהיטה, המרפאה הצנועה, שמעולם לא לקחה כסף על עזרתה החכמה והמיטיבה לאחרים, ושהגיעה לכל מה שהגיעה בזכות השכלתה, רעיונותיה המתקדמים, וחריצותה, לצד הידע שרכשה מהדורות הקודמים. ארי ורבקה ילמדו זאת על בשרם, ויבינו מה חשוב.

ספר נפלא. קראתי מרותקת, וממליצה בחום.