שירה-ספרות-מחקר-מוזיאולוגיה

האתר של ד"ר רותי קלמן

'מחול הסוסים' מאת: ג'וג'ו מויס; מאנגלית: ענבל שגיב-נקדימון

כתבה: ד"ר רותי קלמן

 

"חושבני כי אם אהיה לפרש, אהיה אדם בעל כנפיים." כתב קסנופון, הסופר הספרטני בן המאה הרביעית לספירה בספרו 'אמנות הרכיבה'. אמרותיו וניסיונו של קסנופון מופיעים בפתחו של כל פרק בספר 'מחול הסוסים' ולא בכדי. זהו ספר טוב נוסף של ג'וג'ו מויס, שמצליחה להציג להפליא את חיבוטי נפשם של גיבוריה, אהבותיהם, טעויותיהם וכמיהתם, במקביל ליסודות אמנות הרכיבה, שמאפשרים חיבור נפלא ומבין בין אדם לחיה.

במרכז הרומן נמצאת שרה. נערה בת ארבע-עשרה, שגודלה על־ידי סבה וסבתה – שלמפגש הרומנטי ביניהם ולאהבתם הגדולה, אנו נחשפים כבר בפרולוג. סבה, אנרי לה־שאפל, נער חווה, הפך בניגוד למקובל, למקצוען מוביל ברכיבה אקדמית על סוסו. לאנרי נכונה קריירה מפוארת בלֶה קַאדְר נוּאָר בסוֺמוּר, בית הספר לרכיבה המוערך בצרפת. אבל אנרי מאוהב בפלורנס ג'ייקובס האנגלייה. דעתו מוסחת פעמים רבות במהלך לימודיו. היא ממלאת את כל ישותו והווייתו, ותרגוליו נפגעים כתוצאה מהתאהבות זו.

לאחר חודשים שלא ראה אותה, היא מופיעה בפסטיבל הצבאי השנתי, לה קרוסל, שאמור להיות מפגן ראווה ליכולותיהם של חֶבֶר הפרשים המשובח. בנוסף לדעתו המוסחת ממילא, גוררת אהובתו האנגליה תגובות שליליות של לעג והתנכלות מצד פרש אחר, שמכשיל, בכוונה, את התצוגה של אנרי. תצוגה, שהייתה אמורה להיות שיא המפגן של בית הספר לרכיבה.

אנרי לה־שאפל נאלץ לעזוב את חלומו. הוא ופלורנס, ימצאו עצמם באנגליה. מגדלים ילדה בעייתית, שגם נכנסת להריון ויולדת את שרה. האֵם תיעלם מהר מאד מחייה של שרה, והיא תגדל באווירה התומכת והחמה של סבה וסבתה. לאחר מותה של נאנא, הסבתא, מחליט אנרי, ששרה מכנה אותו פאפא, להכניס אותה בסוד עולם הסוסים. זוהי דרכו לאהוב ולחנך את נכדתו. באמצעות הוראה קפדנית ומלאת משמעת וסדר עם הסוס בּוּ, שיהפוך למרכז חייה של שרה.

במקביל אנו נחשפים לקשר הבעייתי ביחסיהם של בני-זוג. נטשה, עורכת דין מצליחה, ובעלה מאק. למרות הצלחותיה בתחום המשפט, מובסת נטשה בתחום האישי. ניסיונותיה להרות עולים בתוהו, מאק עוזב את הבית, והיא לא מאושרת.

יום אחד היא תפגוש בחנות מצרכים נערה, שמואשמת בגניבה על־ידי בעל החנות. זוהי שרה, שאישפוזו של סבה, מותיר אותה לבדה וללא אמצעי מחיה. נטשה – שאינה מכירה את שרה, אבל מרחמת עליה – משלמת במקומה, ומסיעה אותה לביתה של הנערה. אבל אז היא מבינה, שהיא אינה יכולה להשאיר אותה לבד.

שרה דווקא חושבת שהיא יכולה להסתדר לבדה. אבל הרשויות אינן מאפשרות לנערה בת ארבע־עשרה לגור ללא משפחה אומנת. נטשה ומאק נכנסים לתמונה, למרות הבעיות שביניהם. לא פשוט למי שגם כך נמצאת בנפש מסוכסכת ולא ברורה כמו נטשה – שמעולם לא טיפלה, קודם-לכן, בילדים – לדעת מה צריכה, רוצה, ומרגישה הנערה בת הארבע־עשרה המופנמת שבאחריותה. מצב זה מביא לסכסוכים ואי הבנות ביניהן. מה שלא תורם ליציבות נפשה של הנערה הבודדה.

שרה סגורה. היא מסתירה רגשות, ומנסה לפתור בעצמה בעיות, שכן היא חוששת מתגובות לא רצויות של המבוגרים סביבה. רק כשהיא על הסוס בּוּ, היא אמיתית, פתוחה, מבינה.

"לאורך כמה קילומטרים נפלאים הניחה לעצמה לשכוח את מה שהיא עוזבת ולהתמקד אך ורק בתענוג המוחלט של החיבור לבעל החיים המופלא, להשתתף בהנאה שלו מסביבותיו, לחוש את אושרו של הכוח האדיר הזה המוכן לקבל את מרותה… היא היתה בעלת כנפיים, כמו קסנופון. היא דרבנה אותו להגביר את הקצב, בלעה רוק, צחקה, דמעות הצטברו בזוויות עיניה וזלגו אופקית על פניה… משפט אחד של פאפא הדהד בראשה שוב ושוב, בקצב שתואם את ההלמות העמומה של פרסות הסוס על הקרקע. זאת דרך המילוט שלך."

קסנופון כתב: "את שעושה הסוס מתוך כפייה… הוא עושה בלי להבין. מול יחס שכזה, יעשו סוס וגם אדם את המכוער יותר מאשר את החינני." הדרך אל ליבו של הסוס היא לא דרך כפייה. היא להקשיב לגופו, לרצונותיו, ולהעביר את מה שאתה רוצה בדרכי נועם, באימון, באמון, ובתהליך ארוך של למידה.

 

אל התובנה הזו, תגיע גם נטשה, שתלמד להוציא את החינני והחיוני שבשרה, מתוך הקשבה אמיתית, שתפתח את הדרך בין הלבבות, ותאפשר לשתיהן לפרוש כנפיים. 

כתבות מומלצות בשבילך

צבעים נמלטים

'צבעים נמלטים' מאת ליסה בר ; מאנגלית: אינגה מיכאלי כתבה: ד"ר רותי קלמן תחילתו של הרומן המרתק 'צבעים נמלטים' הזכיר לי את סבי, ישעיהו (אלכסנדר) קורן. סבי היה צייר. הוא וסבתי גרו איתנו בבית, וילדותי עברה עלי כשאני יושבת פעמים

קרא עוד »

החיים שגנבתי

'החיים שגנבתי' מאת ניקולה סקוט ; מאנגלית: שלומית אבירם כנען כתבה: ד"ר רותי קלמן אגנס קרופורד גדלה עם אמה התופרת, החד־הורית, שהעניקה לה אהבה רבה ואת כל מה שהצליחה ללמד ולתת לה, למרות דלות חייהן. אולם, במהלך מלחמת העולם השנייה,

קרא עוד »

מאה השנים של לני ומרגו

'מאה השנים של לֶני ומַרגו' מאת מריאן קרונין ; מאנגלית: שאול לוין כתבה: ד"ר רותי קלמן ערגה, חברתי, הביאה לי במתנה את הספר הזה, עם הוראה מפורשת לקרוא. קראתי. לא היתה לי ברירה. וטוב שכך, כי זו היתה חוויה נפלאה,

קרא עוד »

חדר בריחה

'חדר בריחה' מאת: מייגן גולדין ; מאנגלית: אסנת הדר כתבה: ד"ר רותי קלמן וינסנט, ג'ולז, סילבי וסם, המהווים צוות עבודה בחברה – הנקראת סטנהופ, ואשר עוסקת בהשקעות בשוק ההון – נקראים בסוף־שבוע אחד בדחיפות לבצע משימה. כל אחד מהם כבר

קרא עוד »

מתכונים לאהבה ולרצח

'מתכונים לאהבה ולרצח' מאת: סאלי אנדרו ; מאנגלית: יעל אכמון כתבה: ד"ר רותי קלמן זהו ספר שסובב סביב אוכל, ומקיף אישה אחת, שחושבת ומרגישה אוכל 24/7, ויודעת לנחם, בדרך הכי נעימה שהיא מכירה, דרך האוכל. אמה היתה  בשלנית אפריקנרית, ואביה

קרא עוד »

הקיסרית

'הקיסרית' מאת: ג'יג'י גריפיס ; מאנגלית: נעה בן פורת כתבה: ד"ר רותי קלמן בילדותי קראתי את הספר 'סיסי', שנכתב על-ידי אליזבת בירנה ויצא לאור בהוצאת עמיחי בשנת 1965.  דמותה ואופייה, החופשי מכל עכבות, של אליזבת (סיסי) – מי שהפכה לקיסרית,

קרא עוד »
נגישות