ג'יין השימפנזים
ג'יין והשימפנזים מאת: ד"ר רותי קלמן בשבוע הספר העברי של שנת 1976 – ואני בת תשע־עשרה אז – רכשתי את הספר 'אני והשימפנזים' מאת ג'יין ון לואיק־גודול בתרגום: מירי אליאב ובהוצאת עם עובד. קריאת מהלך עבודתה הסבלנית, הרגישה ופורצת הדרך
סוזן ויגס גורמת לספר להיות מעניין ואטרקטיבי. מלבד העלילה המעניינת, היא מכניסה גם מתכוני עוגות, לחם, קוקטיילים ועוד, המבוססים על דבש. בנוסף, בפתח כל חלק, אנו מקבלים מידע מעניין על דבורים, מלכת הדבורים, הטיפול בכוורות והרדייה של הדבש.
שימו לב למשל למידע שהיא מצטטת על ההיגיינה בכוורת, בפתיח של החלק הרביעי: "ביום הראשון שבו הדבורים מחפשות מזון באזור חדש, סיירות נשלחות ראשונות כדי לטעום את הצוף והאבקה. אם לאחת מהן יש תגובה לא טובה למזון, היא מסולקת מהכוורת באופן מיידי, והמושבה נמנעת מהשתקעות באזור. נוסף על כך, כאשר החיפוש אחר מזון מתחיל, דבורים המתפקדות כאחיות בכוורת מנקות את הדבורים הסיירות בכל פעם שהן חוזרות. האסטרטגיות הללו שומרות על המושבה מפני חשיפה המונית לכל גורם מזהם שהן עלולות להיתקל בו."
ולעלילה: סופר ועיתונאי בשם קורמק אוניל מגיע לבלה ויסטה שבעמק סונומה שבקליפורניה, כדי לתעד ביוגרפיה של גיבור מלחמה דני במלחמת העולם השנייה. מגנוס ג'והנסן, גיבור המלחמה הדני, הופך לילד יתום ועזוב בקופנהגן, עם הכיבוש הנאצי בדנמרק. הוא מחליט לנקום את מות הוריו, שנרצחו בגלל מתן מחסה לסוויט היהודי ולבתו אווה ועזרה למחתרת.
הילד מגנוס מצטרף למחתרת הדנית, שבסופו של דבר תצליח להציל 7500 יהודים מתוך ה-8000 שהיו שם. גם אם חלק מהם, נאלצו לחוות מחנה השמדה, אבל הצליחו להשתחרר. לאחר המלחמה, הוא מגיע עם כמה חברים לקליפורניה, והוא מקבל במתנה שדה גדול של עצי תפוח. הוא הופך לחקלאי מצליח, מתחתן עם אווה, ששוחררה ממחנה טרזינשטאט, ויחד הם יגדלו את אריק, בנה של אנליס וינתר, אותה הכירו בילדותם.
ביום שמודיעים להם שאריק נהרג בתאונת דרכים, שתי נשים – שאינן מודעות זו לקיומה של זו – יולדות את בנותיו – איזבל וטס. פרנצ'סקה, האיטלקיה, אימה של איזבל, מתה בלידתה את איזבל. התינוקת לא זוכה להכיר את הוריה, אבל גדלה באהבה גדולה בביתם של הסבא והסבתא, מגנוס ואווה.
טס, גדלה עם אמה, שאנון. רק כעבור שנים רבות, מגלות איזבל וטס, האחיות למחצה, זו על קיומה של זו, והן הופכות לחברות טובות ולמשפחה. איזבל, שרוצה לפתוח בית ספר לבישול, בפורמט של 'מהחווה לשולחן', משפצת את בית המשפחה הגדול. האירוע הראשון שלה יהיה הכנת התפריט והארוחה של חתונת אחותה טס, עם בחיר ליבה, דומיניק. חלק גדול מהתפריט מבוסס על הדבש, האהוב עליה ביותר.
כשהיא מנסה לראשונה לטפל בכוורות, היא מבינה שהיא צריכה עזרה של מגדל דבורים. "גידול דבורים היה חדש לה, אבל זה לא היה תירוץ. היא חשבה שהיא כבר מוכנה לתפוס את הנחיל הראשון שלה. היא קראה את כל הספרים על גידול דבורים שהיו בספרייה העירונית בארקאנג'ל. היא ראתה יותר מעשה סרטונים ברשת. אבל בכל הספרים והסרטונים אף אחד לא הכין אותה לכך שהזמזום של עשרת אלפים דבורים יהיה הצליל הכי מפחיד ששמעה מחייה…"
היא משאירה הודעה של בקשת עזרה, ובינתיים היא מנסה להתמודד לבד. איתרע מזלו של קרמוק אוניל, הביוגרף, והוא נקלע בדיוק לסיטואציה הזו. היא טועה לחשוב שהוא מגדל הדבורים. הסיטואציה המשעשעת של טעות בזיהוי, מסתיימת במרפאה. אבל ביניהם תתחולל בהמשך משיכה שהם לא יצליחו להתכחש לה.
הנופים יפים, הדבש מככב, והאהבה תפרח. בין לבין – מתגלים כל הסודות, בד בבד עם טיפול רב־מימדי של הסופרת בנושא אושר משפחתי, שמתקיים למרות הבעיות: הריונות בגיל מוקדם; הורים שנפטרים בטרם עת, או עוזבים; לידות בעייתיות; וילדים שגדלים, שלא במסגרת של אב ואם.
ספר רומנטי, מרגש, מעניין ומלא הומור. מומלץ.
ג'יין והשימפנזים מאת: ד"ר רותי קלמן בשבוע הספר העברי של שנת 1976 – ואני בת תשע־עשרה אז – רכשתי את הספר 'אני והשימפנזים' מאת ג'יין ון לואיק־גודול בתרגום: מירי אליאב ובהוצאת עם עובד. קריאת מהלך עבודתה הסבלנית, הרגישה ופורצת הדרך
'פתקי מלחמה' מאת אסתר מאת: ד"ר רותי קלמן אסתָּר, היא אסתָּר שמיר. זמרת-יוצרת ישראלית, נטורופתית ויוצרת שיטת 'קול הרוח'. אני זוכרת אותה משנות השבעים־שמונים כזמרת עם שירים נפלאים כגון: 'עברתי רק כדי לראות', 'במקום הכי נמוך בתל אביב' ועוד. שירים
'הצייר מוונציה: רומן היסטורי' מאת דמיאן דיבן ; מאנגלית: סיון מדר מאת: ד"ר רותי קלמן ספרו של דמיאן דיבן, מחבר סדרת 'שומרי ההיסטוריה', זיכה את מחברו בפרס אגודת סופרי ההיסטוריה לרומן ההיסטורי הטוב ביותר של שנת 2023. במרכז הרומן, ניצבת
'ג'ק ריצ'ר: הסוד' מאת לי צ'יילד ואנדרו צ'יילד ; מאנגלית: שאול לוין מאת: ד"ר רותי קלמן הוושינגטון פוסט הגדיר את ג'ק רייצ'ר, גיבור סדרת הסיפורים של צ'יילד, "מגיבורי הז'אנר הגדולים במאה ה־21!". הז'אנר הוא כמובן ז'אנר ספרי המתח. וכבר הזכרתי