'הכל למען האהבה' מאת: כריסטין האנה ; מאנגלית: אסתר הדר

אנג'לה (אנג'י) מאלון, היא בת למשפחה איטלקית שהיגרה לארה"ב. היא הקטנה מבין שלוש בנות, והיתה בבת עינו של האב שנפטר. למרות הצלחתה בלימודים, בקריירה, ועם בעל אוהב ומבין, נוצר קרע בינה לבין  קונלאן הבעל, לאחר ארבע-עשרה שנות נישואים. זאת  בשל רצונה הבלתי נלאה והמייאש להיות אמא. לאחר ניסיונות כושלים, היא מצליחה ללדת את סופיה, אך התינוקת לא שורדת. זה הקש ששובר אותה ואותו. הם נפרדים, ואנג'לה חוזרת למשפחתה בווסט אנד. היא מוקפת באהבה, בהבנה ורגישות מצד אמה מאמא מריה, ואחיותיה, מירה וליבי. אבל היא חשה בודדה, מתגעגעת לקונלאן, וליבה כואב על אובדנה של התינוקת שלה.

המסעדה האיטלקית, הנושאת את שם המשפחה 'לה-סאריה' נמצאת בשפל ומפסידה כסף רב. אנג'י מחליטה להיכנס לעניינים ולנסות להציל את המסעדה. לשם כך היא עושה עבודת מחקר, כדי לראות איך מסעדות עובדות. בני המשפחה מזלזלים ביכולת שלה לשנות את פני הדברים. אבל אנג'י נחושה להציל את המצב, אף שקשה לה לשנות את תפיסת העולם המסורתית השמרנית של האֵם.

במקום אחר, מתמודדת נערה צעירה, בת שבע-עשרה בשם לורן, עם החיים. אמה הרתה אותה בסיום לימודיה, כשכול החיים עוד היו לפניה, מלאי הבטחה והצלחה. ההיריון והלידה דירדרו את האם לתהום. היא אלכוהוליסטית, מחפשת אהבה בגברים שרק מנצלים אותה, זרוקה כול הזמן. את מה שהיא מצליחה לצבור, היא מוציאה בבר על אלכוהול. אין בה שום אמפטיה וכוח ללורן, והדבר היחיד שהיא אומרת לה, זה להיזהר שלא להיכנס להריון ולהרוס לעצמה את החיים.

לורן נחושה לצאת מהתהום. היא משתדלת להצטיין בלימודים. גם כדי להצדיק את המלגה שקיבלה לבית הספר התיכון הפרטי, וגם כדי להצליח לקבל מלגה לקולג' טוב בהמשך. למרות שהחבר שלה מזה ארבע שנים, דיוויד, שייך למשפחה עשירה ומיוחסת, אין היא מוכנה להיעזר בו מבחינה כלכלית. היא יודעת שאם תתחיל לבקש, או לקבל – זה רק יילך וייתעצם משם.

היא מתאמצת לעבוד, כדי להצליח לשלם את שכר הדירה לגברת מוק, שעם כול הבנתה והאמפטיה שהיא מגלה כלפי לורן, היא דוחקת בה להגיד לאמה לשלם. למרות שלורן עובדת חרוצה, העסקים חלשים בדראגסטור שבו היא עובדת, והבוס מפטר אותה. לורן, כמי שתמיד למדה לשרוד, מתחילה מיד לפזר מודעות על מכוניות, שבהן היא מציעה את שירותיה כעובדת מהימנה. אנג'י רואה את הנערה, הלבושה בבגדים קרועים. היא דוחפת לה כסף, שהנערה מקבלת במבוכה.

בהמשך אנג'י תקבל אותה כמלצרית למסעדה, והקשר ביניהן יילך ויעמיק. הכמיהה של אנג'י להיות אֵם, והכמיהה של לורן לחום של אֵם – שמתפקדת ומייעצת, מלטפת ומנחמת – מקרבות אותן זו לזו. ללורן אין כסף לשמלה לנשף הסיום בתיכון. אנג'י מביאה אותה לביתה ופותחת את ארון הבגדים. היא שולחת אותה להתקלח, מלבישה אותה, מאפרת ומתנהגת כאֵם עוטפת: "את נראית יפהפייה," אמרה אנג'י כשנכנסה לחדר. היא נבוכה מהרגש העז שחשה פתאום. זה היה משהו קטן – עזרה לנערה מתבגרת להתכונן למסיבת בית ספר; כלום, בעצם – אז למה גאו בה רגשותיה?… אנג'י חשה נחשול של רגשות; היא חששה ממה שהעולם יכול לעולל לנערה כזו, שלפעמים נראית מבודדת מדי…"

משפחת לה־סאריה כולה תיאמץ את לורן, שלראשונה בחייה תרגיש שייכת למשפחה כלשהי. הם ייקחו אותה להדלקת אורות ליל חג המולד, לארוחות המשפחתיות החובקות, ויעזרו לה כשתהיה במצוקה.

כיצד יגיבו דיוויד, החבר, ובני משפחתו כשהעניינים יסתבכו? האם יוותר למענה על לימודים בסטנפורד היוקרתית? האם האהבה תנצח במקרה שלהם? ובמקרה של אנג'י? האם אמהוּת נובעת רק מהולדה? האם אֵם צעירה מדי צריכה לתת את תינוקה לאימוץ? האם בהכרח היא הורסת את סיכוייה לחיות חיים טובים, אם היא משאירה את התינוק? יש שאלות אתיות, יש תשובות של אהבה.

ספר ענוג ומחמם לב. קיראו.