הקשר שלי לשירה החל מגיל צעיר, כשאספתי מילים של שירים ושרתי: על במות בתי הספר; כצמד עם מיכל אבימור-כהן ז"ל ועם האמרגן אלימלך בר-און ז"ל; בתחרויות של כישרונות צעירים בראשל"צ בליווי עדי ישעיה; כאחת מארבע זמרות שיצאו במשלחת נוער להולנד, עם האורקסטרה הצעירה של ראשל"צ, וכזמרת עם להקת המחול של ראשל"צ בליווי רענן פלץ.
התחלתי לכתוב שירים בגיל 16, והוצאתי לאור את הספר 'אני שרה' תחת שם נעוריי (פרלמוטר) בגיל 19, עם לחנים של עדי ישעיה, ואיורים של מירי שניר (הוצאת טרקלין). כעבור שנים רבות הוצאתי גירסה דיגיטלית של כמה משיריי תחת השם "ערב מנוגן".
שתי אנתולוגיות שערכתי בעבר ליוצרים דימונאיים
במסגרת עבודתי כמנהלת ספריית דימונה נעניתי לאתגר שהציב בפניי ערן טורג'מן, לקיים בספרייה ערבי שירה בהיקף ארצי. ערבים אלו נקראו "קפה-שירה", ואליהם הגיעו מכל רחבי הארץ, כדי להקריא את שירם, להקשיב לאחרים ולדבר.
אחד הדברים החביבים עליי הוא לשקוע במוטיב מסויים, או בשיר מסויים ולבחון אותו לפני ולפנים
ארגנתי 3 פסטיבלים לשירה ביחד עם מאיר חזן, מנהל אגף התרבות בעיריית דימונה ועם דני עמר, מנהל יד לבנים ועמותת מילן.
הפסטיבלים הכילו כותבי שירה ואמנים שהגיעו מכל הארץ והתפרשו על פני מספר ימים ובכל דימונה: בספרייה, ביד לבנים, במרכז הצעירים, בתיאטרון דימונה, בעירייה, בהיכל התרבות, במתנ"ס, בבית האבות "שירלי", בתיאטרון הרוסי, בבתי הספר התיכוניים ובגני הילדים.
